אברהם הרמן ז''ל

קורות חיים

אברהם, בן אמנדה ושמואל, נולד בשנת תר"ע (1910) בישראל, אח ליהודה וליהודית. בילדותו היגרו הוריו לגרמניה ושם החל את חינוכו.

כשחזר לארץ התגורר בקריית חיים עם אשתו רות. נמנה על ותיקי העובדים בבתי הזיקוק בחיפה, ושימש כמנהל משמרת במחלקת היצור. אדם מלא חיים, בריא וחסון.

ערב מלחמת העצמאות, היו מפעלי בתי הזיקוק במפרץ חיפה המפעל הגדול ביותר באיזור. עבדו בו כ- 2,400 עובדים, מהם 400 יהודים והשאר ערבים. אבטחת המקום היתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכן חנתה במקום יחידה מהלגיון הערבי בפיקוד בריטי. למרות שחלק מהעובדים היהודים במפעל היו חברי ה"הגנה" לא ניתן היה לארגן שם יחידות התגוננות עם נשק עקב מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית.

לאחר החלטת החלוקה באו"ם גאתה המתיחות בארץ אך בתוך המפעל המשיכו להתקיים יחסי עבודה תקינים בדרך כלל בין יהודים לערבים. ביום י"ז בטבת תש"ח (30.12.1947) בשעה 10.20 לפני הצהריים עברו אנשי אצ"ל בטנדר וזרקו 2 פצצות לעבר קבוצת פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו 6 פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. כמה דקות לאחר מכן החלו ערבים רבים במפעל לפגוע בחבריהם היהודים, באמצעים שונים מכל הבא ליד. הפורעים הערביים פעלו באין מפריע ולעיתים אף בשיתוף פעולה מצד הנוטרים הערביים.

המהומות נמשכו כשעה ורבע. רק סמוך לשעה 12 בצהריים החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיות, שהביאו להפסקת ההתפרעויות. הבריטים פינו את העובדים היהודים שניצלו ואת הנפגעים. בתום אותו יום דמים התברר כי נהרגו 39 יהודים, בהם אברהם שניסה להתנגד והפעיל נגד הפורעים סילון קיטור אך הוכה ע"י ההמון ומת במרפאת המפעל, ו- 51 נפצעו.

אברהם מת בגיל 37, הובא למנוחות בחלקת חללי בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה. הותיר הורים, אח, אחות ואישה. אלמנתו רות לא יכלה לשאת את אובדנה ושמה קץ לחייה כמה שבועות לאחר מות בעלה.