יונה רינגל ז''ל

קורות חיים

יונה, בן שרה ואברהם, נולד בגרמניה בשנת תרע"ה (1915). בן למהגרים מפולין, סיים את לימודי התיכון בגרמניה והצטרף, במסגרת תנועת "השומר הצעיר", להכשרה חקלאית ביוגוסלביה ובדנמרק.

בשנת 1936 עלה לארץ ישראל והצטרף לגרעין גרמני ב', שעשה את הכשרתו בקיבוץ מעברות, כהכנה לחיי קיבוץ. בשנים הבאות, עד שנת 1942, היה חבר קיבוץ המעפיל, סמוך לחדרה, שם שימש בתור מזכיר ונטל חלק בפעילויות מרכזיות אחרות.

בשנת 1942, כרבים מחבריו בקיבוץ, עזב יונה את קיבוץ המעפיל במטרה לחפש פרנסה. הוא עבר להתגורר בקרית חיים והחל לעבוד בבתי הזיקוק בחיפה כמכונאי. באותן שנים התבשר בידיעה המרה כי הוריו ובני משפחה אחרים נספו בשואה.

בשנת 1947 נבחר יונה לועד הפועלים במפעל, ומאז השקיע רבות בעבודתו מתוך כוונה להרחיב את שיתוף הפעולה בין היהודים והערבים. יונה נודע כמי שמוכן תמיד לעזור לחבריו. כן היה זכור כמי שחיוך תמידי נסוך על פניו, ואשר חריפות שכלו ושנינותו, עשו שבכל שעות היממה תהיה לו מעשייה משעשעת לספר.

ערב מלחמת העצמאות בתי הזיקוק במפרץ חיפה היו למפעל הגדול ביותר באיזור. עבדו בו כ - 2,400 עובדים, מהם 400 יהודים והשאר ערבים. אבטחת המקום הייתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכן חנתה במקום יחידה מהלגיון הערבי בפיקוד בריטי. למרות שחלק מהעובדים היהודים במפעל היו חברי ה"הגנה", לא ניתן היה לארגן שם יחידות התגוננות עם נשק, זאת עקב מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית. לאחר החלטת החלוקה באו"ם (29.11.1947) גאתה המתיחות בארץ, אך בתוך המפעל המשיכו, בדרך כלל, להתקיים יחסי עבודה תקינים בין יהודים לערבים.

ביום שלישי י"ז בטבת תש"ח (30.12.1947), בשעה 10:20 בבוקר, עברו אנשי אצ"ל בטנדר וזרקו שתי פצצות לעבר עשרות פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו שישה פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. דקות לאחר מכן החלו ערבים רבים במפעל לפגוע בחבריהם היהודים, באמצעים שונים מכל הבא ליד. הפורעים הערביים פעלו באין מפריע ולעתים אף בשיתוף פעולה מצד הנוטרים הערביים.

המהומות נמשכו כשעה ורבע, ורק סמוך לשעה 12 בצהריים החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיות שהביאו להפסקת ההתפרעויות. הבריטים פינו את העובדים היהודים שניצלו ואת הנפגעים. בתום אותו יום דמים התברר כי בטבח בתי הזיקוק נהרגו 39 יהודים ועוד 51 נפצעו. בין ההרוגים היה יונה.

יונה היה בן 32 במותו, רווק. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקת חללי בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה.

לאחר מותו הונצחו שמו וקורות חייו של יונה בחוברת "יזכור", שיצאה לאור לזכר ל"ט חללי בתי הזיקוק.