"דן ידין עמו", באת לעולם ממש לא מזמן ועזבת אותנו בטרם עת.
כבר עברה שנה ואתה אינך... אך עדיין בעיננו החיוך השובה לבב שלך ובליבנו אהבתך, אשר לעולם לא תדעך.
לכולנו הרגשה משותפת, הרגשה של פספוס. אדם שידע להעניק, לתמוך ולחזק, להכנס לתוך עולמך ולהיות חלק ממנו ואף מרכזו. ומכאן נובע גודל הכאב העז.
דן נרצח כאן בירושלים בעיר שכל כך אהב, הוא ידע להנות מהדברים הפשוטים והיפים שבעולמנו ולהשתלב עימם עד יומו האחרון אשר היווה את שילובו האחרון עם אמא אדמה.
דן! מידת רצון חזקה עלינו וכולנו שואלים על מידת הרחמים אשר פסחה עליך ועל כולנו.
היה שלום דן ולמד עלינו סנגוריה מלמעלה.
יהי זכרך ברוך.