- נר
-
הודלק ע"י קלאודיה חיה אורן בורוכוביץ
בתאריך 26/06/2023,
ז' בתמוז תשפ"ג
אמא, היום 47 שנה מאז שקברנו אותך. מאז החיים התהפכו.
אך זה לא התחיל ביום הזה. זה החל קודם. הסוף התחיל לפני שהכל קרה. זה התחיל כאשר נקבעה חתונה במשפחה לתאריך 22 ליוני 1976, 35 שנה ליום שבו גרמנים פלשו לאוקראינה, לעיר שבה נולדת. אומנם את הצלחת לברוח עם תינוק בן חודשיים על הידיים, אשה צעירה בת 20, אך הורייך, אחותך בת אחותך התינוקת וכוווול משפחת קלייזמר נרצחה ע"י גרמנים ואוקראינים. יום ששנים קראת לו "היום הארור" היה אמור להפוך ליום שמחה במשפחה. את בכל כוחך ניסית למנוע ביצוע חתונה בתאריך הזה ובלב כואב וכבד הגעת לחתונה. היחסים במשפחה הפכו לטעונים וכל מה שרצית זה לנסוע לצרפת לבנך הבכור. עוד לפני החתונה הלכתי אתך ורכשנו לך כרטיס אל על לתחילת חודש יולי. אחרי החתונה הכרטיס הוחלף לכרטיס אייר פרנס כמו הכרטיס של בנך אזרח צרפת ולא עזרו תחנונים שלי לטוס רק באל על. אני ואבא שלי, בעלך, לקחנו אותך ואת בנך, בוריס, לשדה תעופה וזאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותך בחיים. לארץ חזרת ללא רוח חיים. אחד החיילים אשר נכנס ראשון בזמן שיחרור החטופים, באנטבה ירה בך בשוגג והרג אותך. בנך, בוריס, אחי, חזר בחיים ונפטר בפתאומיות לפני כחודשיים שבוע לפני יום הולדת 82.......
לא היית אמורה לטוס בטיסה הזאת ולא היית אמורה למות בגיל 55 שבועיים לפני יום הולדת 56. רק איך "תאריך ארור" שינה פעמיים חיים של משפחה שלנו.: ב 22.6.1941 נהרסה משפחת אמי וב 22.6.1976 נהרסה משפחתיות שוב.
22.6. תמיד ישאר "תאריך ארור".אמי כל כך פחדה מהתאריך הזה ובצדק.
תשכבי על משכבת בשלום.