- נר
-
הודלק ע"י זיו מנדל
בתאריך 25/04/2023,
ד' באייר תשפ"ג
הסיפור של עזרא משה - הדוד שלי שנהרג בהתקפת טרור בשנות החמישים – יהיה זכרו ברוך וסיפורו ישמר לעד
עזרא, בן אליהו ופולינה, היה אח של אמא שלי, נולד בישראל ב- 18.06.1933 , כאחד מתאומים, למשפחה בת 14 נפשות. יוסף אחיו התאום נפטר אחרי 4 שנים. אמא שלי הייתה הקטנה במשפחה ועזרא היה מאוד קרוב אליה .
עזרא משה נהרג בטבח מעלה עקרבים שבו נהרגו 12 נוסעי אוטובוס.
בשירות הצבאי הייתה לעזרא טיסה שבה התקלקל המטוס במהלך טיסה ולכן העדיף עזרא לנסוע באוטובוס בחזרה מאילת (כי זה יותר בטוח), למרות שהיו לו כרטיסים לטיסה .... בסופו של דבר הבחירה בנסיעה באוטובוס הובילה למותו
לאורך כל הילדות שלי מגיל צעיר הכרתי את הסיפור אבל לא באמת הכרתי והבנתי את המשמעות של הסיפור ....
כשהייתי נוסע לטיולים באילת , אמא תמיד הייתה מעדיפה שלא אסע לאילת ( ואם כבר אני רוצה את אילת אז שאני אטוס ולא אסע באוטובוס או רכב).
רק לפני מספר שנים כאשר הוסיפו את נפגעי פעולות האיבה ליום הזיכרון התחלתי לשמוע מאמא קצת יותר על הסיפור של עזרא ועל ההשפעה שלו עליה ולפתע התחלתי להבין את האסון הגדול שנפל המשפחה ( יתכן גם שמות אחותי היקרה ואהובה שירלי נתן לי להבין את המשמעות של אובדן אח או אחות ).
אז גם ביקרתי פעם ראשונה ביום הזיכרון בקבר של עזרא משה.
כאשר פרצה הקורונה, עלתה יוזמה לעשות זום לזכרם של הנופלים והתחלתי קצת לחפור ולגלות את הסיפור של עזרא כפי שפורסם באינטרנט ועל בסיס מעט הזיכרונות שלא אמא ובני הדודים האחרים.
לפי העדויות עזרא היה ילד חייכן עם נשמה טובה, שעזר בכל מקום שנתבקש.
עזרא שירת תקופה ממושכת באילת. שבועיים מהשחרור מהצבא התקיימו חגיגות ל 5 שנים לכיבוש אילת ועזרא הוזמן לחגיגה.
מאחר שאחיו לא יכול היה ללהתלוות אליו לחגיגה (איזה מזל), הזמין את ידידו יוסף פוליטי לאילת.
ב- 17.03.1954 עזרא וידידו נסעו מאילת וסמוך למעלה עקרבים נפתחה אש תופת ממארב של מחבלים שבהמשך עלו לאוטובוס וטבחו בנוסעים בהם עזרא וידידו יוסף ( שקבור לידו)
אין ספק שכל האחיות והאחים שלו הדחיקו את הסיפור ואת האבל וכמעט לא דברו על כך למרות שאין ספק שהכאב ישב שם ( ואצל אמא שלי כמובן יושב עד היום).
היום כאשר הכאב צף החוצה , אני מבטיח, ככל שאוכל להנציח את שמו של עזרא משה ולספר את סיפורו ולכבד את שמו כל שנה ושנה.
כָל מִי שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר. יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים, חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר – יהיי זיכרו ברוך