שמעון נג'ם ז''ל

קורות חיים

שמעוּן, בנו של כרים נג'ם, נולד בשנת 1970 בכפר בדרום לבנון.

בשנת 1976, כשהיה ילד צעיר, אביו ואחיו הבכור נהרגו במלחמת האזרחים בלבנון, ומשפחתו עברה סבל רב בעקבות אותם אירועים.

כשבגר התגייס לצבא דרום לבנון (צד"ל) ולחם עם חבריו נגד ארגון חיזבאללה. הם לחמו לצד צה"ל, ששהה בשטח דרום לבנון מאז המלחמה ב-1982. שמעון היה חייל בצד"ל במשך 20 שנה.

בגיל צעיר נישא לבחירת ליבו, דיאלה, ולשניים נולדו שני בנים: רונלדו וריקרדו.

במאי 2000, עם נסיגת צה"ל מדרום לבנון, אושר ללוחמי צד"ל לעבור לחיות בארץ. שמעון עבר לישראל עם משפחתו והתגורר בנהריה מאז, כשחלק מבני המשפחה המורחבת נותרו בלבנון.

הוא שכר נגרייה בשכונת טרומפלדור בנהריה, ועבד שם כנגר עצמאי. העסק שלו הצליח והוא התפרנס בכבוד. חבריו סיפרו כי היה מקצוען, הגון ועבד מכל הלב, גם בשביל החברים וקרובי המשפחה. לעיתים גבה מחיר מוזל מאוד מלקוחות שידם לא הייתה משגת, מבלי להרוויח. אחיינו, ג'ורג', סיפר: "שמעון היה נדיב, נתן בלי תמורה. היה איש של צדק."

שמעון היה אדם שקט ומופנם. חייו בישראל לא היו פשוטים, אך לדברי מכריו - תמיד ייחל וקיווה לטוב. הוא אהב את המדינה, ורכש לעצמו בישראל חברים טובים, היה אדם מוכר ואהוב בנהריה.

שמעון היה איש משפחה מסור שדאג לכל צורכי המשפחה. לאורך השנים היה בקשר חם וקרוב עם שני בניו ועם המשפחה המורחבת בישראל ובלבנון.

בשבעה באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת טרור על ישראל המלווה בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בעקבות כך החלה מלחמה.

המלחמה בדרום התפשטה עד מהרה גם לצפון, אל מול החיזבאללה בלבנון. רוב התושבים מיישובי הצפון התפנו מבתיהם בשל ירי אינטנסיבי של רקטות וטילים, שגרמו לנזק רב ברכוש ולאבדות בנפש.

בזמן המלחמה שמעון המשיך לעבוד כרגיל בנגרייה, וקיבל הזמנות מלקוחות. חלומו הגדול היה שיהיה כבר שלום, כדי יוכל לחזור ולבקר את החברים שלו בכפר הולדתו בדרום לבנון. באותם ימים סיפר לשלומי חברו כמה הוא רוצה ש"ישראל תקרע את חיזבאללה."

ביום שלישי, 12 בנובמבר 2024, שוגרו מלבנון יותר מעשר רקטות לנהריה. כשנשמעה אזעקה, שמעון שהה בנגריה שלו בצפון העיר יחד עם חברו זיו בלפר, תושב העיר. הוא התכוון לסגור את העסק ולברוח הביתה, אך השניים לא הספיקו לצאת בזמן למרחב מוגן ונהרגו מפגיעה ישירה של רקטה.

שמעון נג'ם נהרג מפגיעה של רקטה בנהריה ב-12.11.2024, בן חמישים וארבע במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ יחיעם. הותיר אחריו שני בנים.

גיסו, חנא נורא סיפר בריאיון: "הטיל הזה לא מבדיל בין דם לדם, כלבנונים לשעבר וישראלים כבר 24 שנים, אנחנו מסתכלים על המצב הזה ואומרים שמזל שאנחנו בצד הנכון. אני רוצה להדגיש שרוב הלבנונים לא רוצים מלחמות עם ישראל. משפחתנו משלמת מחיר כבד מאוד, שמעון כבר איננו וזה עצוב מאוד."

חבריו מעמותת משפחות צד"ל ספדו: "ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כפי שקרה בעבר, שוב צד"לניקים ויהודים נופלים זה לצד זה, תחת איום משותף. אבל הפעם, על אדמת מדינת ישראל. המאבק שלנו ממשיך, מאבק של גורל משותף, אחווה, ולצערנו גם של דם. הסיפור שלנו הוא סיפור של גבורה והקרבה שנכתב בדם, וייחרט לנצח בספרי ההיסטוריה".