סאמר טאללקה ז''ל

קורות חיים

סאמר, בנם של לילה ופואד, נולד בכפר חורה בשנת 1998. אח לסלווה, סאלי, סאאד, איה, ריחאב, דלאל, בשאר, עבדאללה ורימאס.

סאמר, השלישי מבין הילדים, היה ילד חייכן ובעל לב זהב. כבן ראשון לאחר שתי בנות, הביא הרבה אושר ושמחה להוריו.

הוא גדל בכפר חורה - יישוב הממוקם צפונית-מזרחית לבאר שבע, והתחנך באזור מגוריו.

כשהיה בן 19 החל לעבוד עם אביו ועם אחיו במדגרת העופות של קיבוץ ניר עם. סאמר היה עובד ישר, חרוץ ומסור שעשה את עבודתו נאמנה ולעיתים החליף את אביו במשמרות של סופי שבוע.

לסאמר הייתה שמחת חיים ואנרגיות טובות. בזמנו הפנוי בילה עם חבריו הרבים ונהנה במיוחד לרכוב על האופנוע שלו. הוא אהב להרגיש בנסיעה את הרוח על הפנים ואת תחושת החופש. בכל זמן פנוי מהעבודה יצא לטייל בשטח עם האופנוע.

סאמר היה אמור להתחתן בקיץ של שנת 2024, וכבר החל לבנות את שלד הבית שבו יגור עם כלתו, מאחורי בית הוריו.

ביום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023) בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

סאמר עבד במשמרת הבוקר במדגרה של הקיבוץ. כשהחלו להישמע אזעקות בלתי פוסקות של "צבע אדום", הוא התקשר לאביו, פואד, ואמר לו שקורה משהו מוזר ושיש ירי מתוך הקיבוץ. פואד ענה לו שייזהר ושיישאר בממ"ד. בעל המשק שבו עבד הסתכל במצלמות ואמר שאלו חיילי צה"ל. בדיעבד התברר כי היו אלה מחבלים שלבשו מדי צה"ל, התבצרו במדגרה וירו לעבר סאמר ושאר העובדים. בשעה 7:20 דיווח סאמר לאחותו כי נפגע מירי והשיחה עימו התנתקה.

באותו בוקר ניסו עשרת מחבלים לחדור לשטח קיבוץ ניר עם. במשך שעות הדפו אותם חיילי צה"ל ולוחמי כיתת הכוננות. בזכות תוכנית הקרב של רבש"צית הקיבוץ, הצליחו רק שני מחבלים לחדור את הגדר, וכעבור זמן קצר הם חוסלו. אולם במהלך אותן שעות סאמר נחטף לעזה, וכן נחטפו עובדים זרים מתאילנד.

סאמר שרד בשבי במשך 70 ימים שבהם שהה עם שני חטופים נוספים - יותם חיים ואלון לולו שמריז. בתחילה הוחזקו השלושה בתוך מנהרות תת-קרקעיות ולאחר מכן במבנה נטוש בשכונת שג'אעייה. בחודש דצמבר 2023, במהלך הקרבות של צה"ל בשכונת שג'אעייה, ניהלו לוחמי סיירת "גולני" קרבות עם מחבלי חמאס מבלי לדעת כי שלושת החטופים נמצאים באזור. בשלב כלשהו הצליחו סאמר, יותם ואלון להימלט משוביהם תוך שהם עוברים מבניין לבניין, חומקים מירי מחבלי החמאס ומנסים בכל דרך להגיע אל חיילי צה"ל.

בתאריך 15.12.2023 הצליחו השלושה להיחלץ ויצאו ממבנה כשהם מזדהים כישראלים שנחטפו, אך זוהו בשוגג כמחבלים, נורו ונהרגו מאש חיילי צה"ל.

סאמר טאללקה נחטף על ידי מחבלים ממקום עבודתו שבקיבוץ ניר עם ב-07.10.2023 ונהרג ברצועת עזה ב-15.12.2023, והוא בן עשרים וחמש. הובא למנוחות בבית העלמין הסמוך לצומת שוקת. הותיר אחריו הורים, שש אחיות ושלושה אחים, ובת זוג.

כ-1,500 חברים ובני משפחה הגיעו להלווייתו של סאמר כדי לחלוק לו כבוד אחרון.

אימו, לילה סיפרה: "אני בטוחה ששלושתם הרגישו שהגיעו למקום מבטחים, שהגיעו לצה"ל, אבל לצערי הרב נהרגו."

אביו פואד הוסיף: "סאמר היה פרח בתחילת חייו ונעלם כמו אוויר. חיכינו להגשים לו את כל החלומות. המוות שלו שבר אותי. ישבנו ימים שלמים בפחד וחיכינו לשמוע את הקול שלו, עד היום שבו הודיעו לנו שהוא נהרג".

דודו אסחאק ספד: "סאמר היה בחור נשמה, בחור אהוב, בתוך המשפחה, בכפר וגם מחוץ לכפר היה לכולם קשה מאוד עם המוות שלו. המסר שלנו לשאר המשפחות – שהלוואי ששאר הילדים יחזרו בשלום. במלחמות אין מפסיד ואין מרוויח, רק כאב ועצב לכולם."

חבר המשפחה ספד: "סאמר היה בן אדם טוב. אדם נורמטיבי, עניין אותו רק עבודה, פרנסה - ולחזור הביתה. המשפחה עברה אסון מאז שהודיעו שהוא נחטף."

באפריל 2024 התקיים טקס שבמהלכו העניק נשיא המדינה, יצחק הרצוג, תעודות הוקרה למשפחות של סאמר, אלון ויותם על גבורתם. "כל אחד מהם, בעוז רוח וערבות הדדית עילאית, פעל לחלץ את עצמו ואת אחיו לצרה. שלושה ישראלים אמיצי לב, שברית גורל נכרתה ביניהם. בנחישות, בתושייה ובערבות הדדית יוצאת דופן הם יצאו למסע הצלה וחילוץ עצמי הרואי מגיא צלמוות כנגד כל הסיכויים, מסע שנגמר באופן טרגי ואיום כל כך עם מותם בשדה הקרב. הסיפור הבלתי ייאמן הזה, עם סופו הנורא, פילח את לב כולנו. הכאב על מה שהיה עשוי להיות, על התפנית המרה כל כך, על התקוות שנגוזו, צרב את הנשמה והלב של אומה שלמה. מראה המילה 'הצילו' הכתובה בשאריות אוכל, ומשמע הצעקה 'חטופים' - עדיין מהדהדים בנו, כזעקות של עם שלם שפקד אותו אסון נורא. הסיפור של שלושת הגיבורים הוא לפני הכול סיפור מפעים על רוח האדם. מדינת ישראל מביעה בזאת את הוקרתה והערכתה העמוקה לגבורתם של יותם, סאמר ואלון, אשר כל אחד מהם, בעוז רוח וערבות הדדית עילאית, פעל לחלץ מיד זדים את עצמו ואת אחיו לצרה ונפל תוך חירוף נפש בליבו של שדה הקרב".

לזכר סאמר, יותם ואלון נחנך ספסל מול הים בשרון שעליו הכיתוב "לזכרם של שלושה אהובים שכמעט ראו את האור".