קורות חיים
רותם רחל, בתם של אריאלה ועופר-יעקב לוי, נולדה בבית החולים רמב"ם בחיפה ביום כ"ח בכסלו תשס"א (25.12.2000). אחות אמצעית לאלעד יוסף ולגיא יאיר.
גדלה והתחנכה ביקנעם, למדה בבית הספר היסודי "תדהר" ובתיכון העירוני "אורט יקנעם". ילדה ביישנית אך דעתנית, שידעה בדיוק מה היא רוצה, הציבה לעצמה יעד אחר יעד ואפילו השמיים לא היוו עבורה גבול.
מגיל קטן בלטה ביופייה, בחיוכה המדהים, בשמחת החיים, בנוכחותה הכובשת והממגנטת ובכישוריה החברתיים. תמיד דאגה לכל הסובבים אותה והפגינה יכולת מופלאה לגבש את כולם יחד ולשלב גם את מי שהתקשו להתחבר. הייתה בה אהבת חינם ורגישות עצומה לזולת, תמיד ראתה את האחר מבלי לקטלג ולשפוט, לפני שראתה את עצמה וצברה לעצמה אינספור חברים מכל גווני האוכלוסייה.
כשהייתה בת שמונה בלבד, התייתמה בפתאומיות מאביה, עמו היה לה קשר קרוב והדוק. על אף הכאב והחוסר, שפעה חום, הומור ושמחת חיים אינסופית, תמיד צחקה והאירה פנים עם חיוכה המדהים.
ב-2019 התגייסה למג"ב (משמר הגבול). הייתה פייטרית אמיתית ורצתה להראות לכולם, ובעיקר לעצמה, מה היא מסוגלת. אחרי הטירונות הוצבה לשירות בסמ"ג (סיירת משמר הגבול) חוף עכו, ואחרי שנה יצאה לקורס מ"כים (מפקדי כיתות). היא העבירה שלושה מחזורים של טירונים, זכתה לשבחים רבים מחייליה ועמיתיה ואף נבחרה לסמלת מצטיינת כשהייתה מ"כית בקורס מ"כים.
כך מבלי שהרגשנו, כתבה אימה, ראינו אותה מגדלת את דור העתיד ובזכותה כולם פייטרים לתפארת. לדברי חבריה מהשירות והטירונים שהיו תחתיה, כולם שיבחו את רותם ואמרו שהייתה תמיד משענת לחייליה. חיילת שהייתה טירונית שלה כתבה למשפחה: "הייתי חיילת בודדה ורותם התחשבה בי בכל מצב ונתנה לי הרבה בטירונות, בגלל זה התחברנו כל כך. היא האמינה בי, והיא אחת מהסיבות למה הגעתי עד לקורס והפכתי להיות מפקדת בשירות שלי, אני שולחת לך הודעה היום כי אני תכף יוצאת לטייל בעולם, וזה חשוב לי לתת לרותם ז״ל קצת ממה שהיא נתנה לי. אשמח למדבקה עם החיוך שלה כדי שאוכל להפיץ את זה בעולם".
לקראת השחרור, מפקדיה הציעו לה להישאר לשירות כאשת קבע, אך היא העדיפה לצאת לטיול גדול ותכננה לחזור לאחריו לשירות.
במרץ 2022 השתחררה וטסה לארבעה חודשים בארצות הברית. כשחזרה, טסה עם אימה למרוקו, ובינואר 2023 טסה שוב, הפעם לטיול בדרום אמריקה. שמונת החודשים של הטיול היו התקופה המאושרת בחייה, מלאה בחוויות טובות, נופים מרהיבים וחברים חדשים. שם גם נחשפה לראשונה לעולם המסיבות והתאהבה בו, מיד כשחזרה ממקסיקו, רכשה יחד עם חברתה סיון שהרבני כרטיס לפסטיבל זאמנה במקסיקו שנערך בדצמבר 2023, שם תכננה לחגוג את יום הולדתה ה-23 שחל ב-25 בדצמבר.
את סוכות תשפ"ד בילתה בחיק המשפחה, יחד עם אחיה הגדול , אלעד, שהגיע לביקור מארה"ב, ועם אחיה הקטן גיא, שיצא לחופשה מהצבא. השלושה בילו זמן איכות מלא בחוויות וטיילו יחד לרמת הגולן.
רותם הייתה חובבת גדולה של טיולים ואוהבת מושבעת של ים ושמש, על כך מעיד אוסף בגדי הים הענק שלה. הכושר היה גם הוא חלק בלתי נפרד מחייה, אבל מעולם לא ויתרה על עוגות ומתוקים, ואהבה אותם כמה שיותר מושחתים. את אהבתה למתוקים חלמה להפוך למקצוע באמצעות לימודי קונדיטוריה, ובסיומם תכננה לפתוח עגלת קפה בטבע.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.
בבוקר זה החלה מלחמה.
את ערב שמחת תורה בילתה רותם עם המשפחה המורחבת. בלילה נסעה עם חברות לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", סמוך לקיבוץ רעים, שאת הכרטיס אליו קנתה עוד כשהייתה במקסיקו. הן הגיעו למקום בשלוש וחצי לפנות בוקר, פגשו חברים נוספים ונהנו מהמסיבה לצד כ-3,000 מבלים נוספים.
כשהחל מטח הרקטות והתברר שמחבלים חדרו למתחם, הבינו שעליהן לחפש מחסה אך אחת החברות רצתה למצוא את אחותה. רותם לא הייתה מוכנה לתת לה ללכת לבד, הצטרפה אליה ועזרה לה למצוא אותה, והן רצו עם שאר החברות להסתתר בתעלה סמוכה. ב-7:50 יצרה אימה של רותם, אריאלה, קשר עם אחת החברות שכתבה לה שהן יחד ושאין לה קליטה. זה היה הקשר האחרון איתה.
במשך שלושה ימים נחשבה רותם לנעדרת, עד שהתקבלה ההודעה על זיהוי גופתה. יחד איתה נרצחו שלוש חברות שלה שאותן הכירה בטיול הגדול – סיון שהרבני, מיכל רואימי ואביה גנוט.
מאות ממשתתפי הפסטיבל נרצחו באותו הבוקר ועשרות נחטפו.
רותם רחל לוי נרצחה בפסטיבל "סופרנובה", סמוך לקיבוץ רעים, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בת 22 הייתה בהירצחה. הובאה למנוחות בבית העלמין ביקנעם, ההלוויה הייתה ביום הולדתו של אחיה, אלעד. הותירה אחריה אם, שני אחים, סבים, סבתא, דודות, דודים וחברים רבים וכואבים.
על מצבתה חקקה המשפחה את המילים: "יש לך כוח של צבא שלם, אך את נגד כולם וזה עושה אותך למה שאת – לוחמת" (מתוך השיר "לוחמת", מילים: איציק שמלי).
אחיה, אלעד, כתב: "אני מתגעגע אלייך, רק דבר אחד השארת לי אחרייך, את אחינו הקטן, זוכרת כמה רצית שנטוס שלושתנו ליפן? אנחנו מתכננים לעשות את זה ולהגשים את שאיפותייך, רק לא תכננו שזה יהיה בלעדייך, נדאג להדביק בכל מקום את פנייך, נלך כאילו אנחנו הולכים אחרייך, נאכל רק ראמן העונה על דרישותייך, אך הכי חשוב, נדאג לספר לנארוטו עלייך. נספר לו שיכלת לברוח אך החלטת שלא להפקיר את חברותייך, נספר לו שפחד לא ראו אלא רק אומץ בעינייך ונספר לו שלא היה אפשר להוריד את החיוך מפנייך".
"אדם מת פעמיים", כתבו בני המשפחה, "פעם ראשונה ביום פטירתו, ובפעם השנייה ביום שמפסיקים לדבר עליו. אנו ממשיכים לשקוד על המשך הנצחתך - בכל מקום ובכל הזדמנות נספר מי היית ואת הסיפור שלך".
זכרה של רותם מונצח בעמוד הפייסבוק "דף להנצחת רותם רחל לוי" ובעמוד האינסטגרם "remember_rotem_leviii".
דודתה לימור, המנהלת עסק לטיפול רגשי בבישול לילדים, יצרה מיזם בשם "המתוקים של רותם", במסגרתו הילדים מכינים קינוחים שרותם אהבה, שומעים עליה ורואים תמונות שלה.
מסע טירונים של גדוד 47 בחטיבת הבקעה של חיל הגנת הגבולות, הוקדש לזכרה.
ספר תורה נכתב לעילוי נשמתה, וכן ספרי תהילים וסידורים.
מדבקות עם תמונתה מודפסות ומודבקות במגוון אתרים בארץ ועולם, כשעל גביהן משפט המאפיין אותה: "תחייכי, זה יפה לך, זה עושה לי את היום. אם פתאום את נרדמת, תחייכי גם בחלום" (מתוך השיר "קרן שמש", מילים: בניה ברבי ואבי אוחיון).
"רותם תמיד נתנה את כל הכוח והאהבה", כתבה אימה, "וזה מה שהיא הייתה רוצה שנעשה. רותם רק רצתה לרקוד את החיים!"