קורות חיים
יעקב (קובי), בנם של חנה ואליהו שמעיה, נולד בכ' בניסן תשל"ו (20.04.1976) בבאר שבע.
גדל והתחנך בבאר שבע. למד בבית ספר יסודי "דגניה" ובהמשך בתיכון אקסטרני.
אחרי לימודיו התגייס לצבא ושירת כנהג אמבולנס. בשירות המילואים היה אחראי מטבח.
לאחר שחרורו ובמשך שנים עבד כנהג משאית בחברות "תנובה", "חוגלה" ו"אמניר". בלט כעובד חרוץ, מוערך ובעל מוסר עבודה גבוה.
בשנת 2003 נשא לאישה את אבלין ולבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אושר, אופק ואלין. הם הקימו את ביתם בבאר שבע. קובי היה אב אוהב ואיש משפחה למופת. הבית עבורו היה תמיד במקום הראשון. מספר בנו אופק: "לא אשכח את הרצון שלך שנצליח בכל דבר שאנחנו אוהבים, את העשייה שלך למעננו, את הנסיעות איתנו לכל מגרש בארץ, העיקר להיות איתנו, לתמוך בנו, כי ההצלחה שלנו היא ההצלחה שלך". אהב לראות את ילדיו משחקים כדורגל ובמיוחד היה גאה בבנו אושר הכדורגלן וליווה אותו לכל אימון ומשחק.
קובי היה אדם טוב לב ונכון להושיט עזרה, אהוב על הבריות ומלא שמחת חיים. אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "הפועל באר שבע".
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתח בשעה שש וחצי בבוקר ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בחסות הירי חדרו אלפי מחבלים מרצועת עזה ותקפו את תושבי ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.
עם הישמע האזעקות באותו בוקר, אושר ביקש מאביו שיסיע אותו לבסיס שבו שירת. בכניסה לבסיס בצומת רעים, הם נתקלו במחבלים שירו בהם בעודם ברכב, כשהם מחובקים.
קובי הוגדר נעדר במשך מספר ימים עד שמשפחתו קיבלה את הבשורה הקשה.
יעקב (קובי) שמעיה נרצח על ידי מחבלים עם בנו אושר בצומת רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 47. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באר שבע, שם נטמן לצד בנו. הותיר אחריו אישה, בן ובת והורים.
הבן, סמל אושר שמעיה, מונצח ב"יזכור" של משרד הביטחון.
כתבה אשתו של קובי: "כואב לי שאתה ואושר לא תראו את אלין ואופק גדלים, את ההצלחות שלהם וגם את הכישלונות ולא תהיו לידם כדי לעודד. שלא תהיו כשתהיה לאלין בת מצווה, כשתעלה לתיכון, כשיהיה לה חבר, כשתתגייס לצבא וכשתתחתן, שלא תהיו עם אופק שיסיים י"ג י"ד, וימשיך הלאה לצבא וגם אחר כך חתונה... קובי, הבטחת לי שנזדקן ביחד. לא יהיה מי שישיר לי את השיר 'לוחמת' של אייל גולן, כי אפסו לי הכוחות... תמשיכו להיות ביחד ואל תעזבו אחד את השני בגן העדן שאתם נמצאים בו. אוהבת ולעולם לעולם לא אשכח אתכם".
כתב בנו אופק: "30 יום שאנחנו צריכים להבין שלא תהיו איתנו פה יותר, שלא נראה יותר אותך, אבא, נכנס בדלת אחרי עבודה ומילקי הראשונה שקופצת עליך. שלא אקבל את השיחה ממך בכל בוקר לבדוק שהתעוררתי בזמן ושאני נוסע כמו שצריך, כי הדבר הכי חשוב לך היה אנחנו. שלא אקבל את השיחה אחרי משחק של באר שבע ולא משנה מה התוצאה... שלא אקבל את החיבוק החזק והכואב ממך, שלא נשמע את הקול שלך שאי אפשר לשכוח אותו בחיים... מבטיח לכם שלא ישכחו אתכם וינציחו אתכם בכל דרך אפשרית".
בבאר שבע נערך טורניר כדורגל לזכר קובי ובנו אושר. הטורניר אורגן ע"י חבר קרוב של אושר, אליעזר איסקוב, בעזרתם של ראש העיר רוביק דנילוביץ וחברת כיוונים ובעזרת חברים קרובים ששיתפו פעולה, ובין הרבים שכיבדו אותו בנוכחותם היו גם שחקני הפועל באר שבע.
הוקם עמוד אינסטגרם remember_osherandkobi_shmaya ובו כתבה המשפחה: "בחייכם וגם במותכם לא נפרדתם. הייתם מודל לחיקוי עבור כל קשר של אב ובנו. קשר כמו שלכם לא היה ולא יהיה, כי כמוכם אין! ואיש לא יחליף מקומכם. הלב שלנו שבור ולא עומד באבדה הנוראית שנפלה על כולנו. לא נסלח ולא נשכח על מה שגרמו לכם. אנחנו שבורים והלב נשרף, לנצח תחיו בליבנו, לנצח ננציח אתכם. אוהבים אתכם ומתגעגעים עד שקשה לנו לנשום".