גיל תעסה ז''ל

קורות חיים

גיל, בנם של שושנה ואברהם תעסה, נולד בכ"ז באדר תשל"ז (17.03.1977) בנתיב העשרה שבפתחת רפיח בסיני. אח צעיר לירון, הדר ונאוה.

עד גיל חמש גדל בנתיב העשרה שבחבל ימית ולמד בגן "דקל".

בשנת 1982 בעקבות פינוי סיני, משפחתו עברה למושב נתיב העשרה ב' שבחולות זיקים, בצפון-מערב הנגב.

למד בבית ספר יסודי "ניצן" שבקיבוץ ניצנים ובהמשך בבית ספר תיכון חקלאי כפר סילבר במגמת מכונאות. נער טוב לב שאהב מכוניות, אופנועים ומוזיקה.

אחרי לימודיו התגייס לצבא. שירת בתחילה כלוחם בגדוד "שקד" ואח"כ עבר למפקדה בחטיבת "גבעתי". השתחרר בדרגת רב-סמל.

כשהשתחרר מהצבא בשנת 1998 עבד בתחום הביטחון - עסק בשמירה בנתיב העשרה, בהתקנת מצלמות ושימש בתפקיד רבש"צ (רכז ביטחון שוטף צבאי) של המושב.

בשנת 2005 נשא לאישה את סבין ובמהלך השנים נולדו לבני הזוג ארבעה ילדים, אור, זוהר, קורן ושי. המשפחה התגוררה בנתיב העשרה. אב מסור, שהרעיף אהבה על ילדיו והיה נוכח בגידולם.

במשפחה המורחבת היה אחראי בימי שישי על הכנת צהריים, שניצלים בלחמניות ובשבת על הג'חנונים.

בשנת 2012 התגייס למערך כבאות והצלה מחוז דרום ועשה שם חיל. במסגרת שירותו עבר שורה של הכשרות: קורס לוחמי אש, קורס לוחמי אש מתקדם וקורס מפקדי צוותים, והתקדם להיות מפקד צוות בתחנת כיבוי שדרות. חבריו לתחנה מספרים על לוחם אש מקצועי, מסור, ערכי ואציל נפש.

נציב כבאות והצלה, רב-טפסר אייל כספי סיפר: "גיל תעסה היה לוחם אש מוערך עשוי ללא חת ומטובי בנינו".

במרץ 2022 נפרד מרעייתו ועבר להתגורר בקרוואן סמוך לביתם במושב, כשמרחק של מטרים ספורים מפריד בינו לבין ילדיו.

גיל היה חובב גאדג'טים, שרכש מיד כל מכשיר אלקטרוני חדש שיצא לשוק. כן היה חובב טיולי ג'יפים ונהג לצאת עם חברים בג'יפ המאובזר שלו לטיולים בשבילי הארץ שאהב בכל נימי נפשו. מדי קיץ נהג לנסוע עם הבנים וחברים לטיול אוהלים בכינרת. בנופש המשפחתי של הכבאות אהב לנסוע עם הילדים לאילת.

בשעות הפנאי אהב גם ללכת לים ולשבת על החוף לקפה עם חברים.

גיל היה אדם רחב לב, שנתינה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו. התנדב בעמותת "ידידים" המעניקה סיוע בדרכים ובגמ"ח "עושים חסד נותנים מהלב", עמותת סיוע לנזקקים. סיפר אסף: "אהב לתרום ולתת לזולת... בכל שנה היה תורם בחגים סלי מזון לנזקקים, זו הייתה חגיגה עבורו".

אדם אהוב על הבריות וחבר טוב שידע להטות אוזן קשבת ולסייע. "איש של אנשים", כדברי מכריו. כתבה רות: "איך הצלחת להיות החבר הכי טוב של כולם? לתת לכל אחד את כל הזמן שבעולם?"

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

למושב נתיב העשרה חדרו באותו יום מחבלים על מצנחי רחיפה ממונעים ורצחו 17 מתושביו, עוד שלושה תושבים נרצחו באזור העוטף.

גיל שהה באותו בוקר בקרוואן נטול המיגון שלו עם שני ילדיו הצעירים קורן ושי, ועם הישמע האזעקות ב-6:29 הם רצו למיגונית בחוץ. מחבלים שהבחינו בהם זרקו לעברם רימון. גיל הופתע מהרימון, בהחלטה של רגע קפץ עליו והגן בגופו על שני בניו. הוא נהרג במקום.

המחבלים לקחו את שני ילדיו הפצועים שנפצעו מרסיסי הרימון לקרוואן. אחרי כחצי שעה הצליחו הילדים לברוח והגיעו פצועים ומדממים לבית אימם סבין, ששהתה בממ"ד עם אחיהם זוהר.



באותו זמן אור, בנו הבכור של גיל, שהיה באותו בוקר בחוף זיקים, נרצח יחד עם חבריו על ידי מחבלים.

גיל תעסה נרצח על ידי מחבלים בביתו בנתיב העשרה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 46. הובא למנוחות בבית העלמין בנתיב העשרה. נטמן לצד בנו אור. הותיר אחריו אישה, שלושה בנים, הורים, אח ואחות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "גיבור, אצילות נפשך, אהבתך ורוחב ליבך ייזכרו בליבנו לעד. איש של משפחה ואנשים. האיר את היום והלילה עם אופיו המיוחד".

סבין, רעייתו של גיל ואימו של אור, כתבה: "אהבתי אותם יותר מאשר את עצמי. לא אשלים עם מותם לעולם".

מפקד מחוז הדרום ברשות הכבאות, טפסר איציק עוז ספד: "מסירותו וגבורתו של גיל מהווים מופת לכולנו וראויים לכל הוקרה והנצחה. לוחם אמיץ עשוי ללא חת שהגן בגופו על ילדיו והקריב את חייו בלחימה על קדושת החיים".

כתב אוהד: "היום, כן היום, אני מתחיל לעכל שאני לא מעכל כלום. מי היה מאמין? גיל תעסה האיש הכי מיוחד שיש, הבן אדם שהיה לו רק טוב בלב, ידע בלתי נתפס וידע תמיד מה הכי טוב, האיש הכי חזק, הכי בטוח והאיש שתמיד ידע לנצח! ... אני אוהב אותך וזה לנצח נצחים ולא אשכח אותך לעולם כי אי אפשר לשכוח מלאכים!״

ביער רוחמה נערך אירוע נטיעות בשיתוף עם קק״ל לזכרם של מתנדבי "ידידים" שנרצחו, ובהם גיל.