ג'וואד אברהים אלקרעאן ז''ל

קורות חיים

ג'וואד אברהים, בנם השני של יוסרה ואברהים אלקרעאן, נולד בתאריך 12.4.2013 באלבאט שבנגב.

גדל והתחנך באלבאט, יישוב לא מוכר בפזורה הבדואית סמוך למולדה ( סעוה ) מערבית לכסיפה. למד בבית ספר יסודי ובהמשך בתיכון "מכחול". נער נבון, חברותי וטוב לב. חיוכו שובה הלב ושמחת החיים שלו הקסימו כל אדם שפגש בו. סיפר דודו סעיד: "ילד שנון שתמיד צחק והיה שמח".

ג'וואד היה ילד סקרן, צמא להעשיר את ידיעותיו ולהרחיב אופקים. בשעות הפנאי קרא ספרים בתחומים שונים ומגוונים - מהקוראן ועד ספרי היסטוריה על השואה.

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך באחיו הבכור מאלק. נער אהוב על משפחתו המורחבת שהפיץ בכל מקום אור ואהבה.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בשעה 7:30 התעוררו בני משפחת אבו סעיד אלקרעאן לקולות נפץ חזקים. רקטה ראשונה נפלה סמוך למתחמי המגורים של המשפחה ושריפה פרצה במקום. מאחר שהאזור מוגדר שטח פתוח ולא נשמעת בו אזעקה, בני המשפחה יצאו החוצה בבהלה ולא הבינו מה אירע. ג'וואד, אחיו הצעיר מאלק, דודו ושניים מבני הדודים שלו נכנסו למבנה האירוח לגברים. רקטה שנייה פגעה פגיעה ישירה במבנה. ג'וואד, אחיו מאלק ושני בני דודיו מחמד דיב ואמין עקל נהרגו. דודם נפצע קשה.

ג'וואד אברהים אלקרעאן נהרג מפגיעת רקטה באלבאט ב-07.10.2023, והוא בן 11. הובא למנוחות בבית העלמין בכסיפה. נטמן לצד אחיו מאלק ושני בני דודיו. הותיר אחריו הורים ואחים.

אברהים אביהם של ג'אווד ומאלק ספד: "ילדים שלנו, חתיכה מהלב שלנו, לא נשארו לנו דמעות".

סעיד דודו ספד לארבעת אחייניו: "הלוואי שהייתי יכול לתת לכם את החיים שלי, לתת לכם עוד חיים. נשמות שלי... אסון בלתי נתפס. השכל האנושי הרגיל אינו יכול להכיל דבר כזה... הכאב שלנו עמוק והפצע בלתי ניתן לאיחוי. אני נשבע להנציח את זכרכם כל עוד אני חי".