דוד בר קפרא ז''ל

קורות חיים

דוד, בן דבורה ומושי, נולד ביום כ"א בטבת תש"ו (25.12.1945) בישראל. הוא נולד בשכונת מרמורק ברחובות. בנו של רב הקהילה, אח ליוחנן.

גדל והתחנך ברחובות, כילד אהב לשחק כדורגל בקבוצת הצעירים של שעריים.

דוד התגייס לצה"ל ב-1963 ושירת כשריונר. בשירות סדיר ובמילואים לחם במלחמות ששת הימים, ההתשה ויום הכיפורים.

באוקטובר 1973, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, אושרה לדוד חופשה בת יום, שכן מועד זה נקבע לחתונתו. הוא בא לביתו ונשא לאישה את אילנה לבית מזוז, ויממה לאחר מכן שב להמשך הלחימה בתעלת סואץ.

בתום המלחמה שב לרחובות. בני הזוג הקימו בית בעיר וגידלו חמישה ילדים - דניאל, מיכל, טליה, תהילה ואליה. אב ובעל למופת היה, מוכר ואהוב בעירו.

עם שחרורו מצה"ל החל דוד לעבוד כנהג בחברת ההסעה הציבורית "אגד", והתמיד כנהג אוטובוס מעל לארבעים שנה. במקביל לעבודתו, בשנת 1995 רכש שטח אדמה סמוך ליישוב הקהילתי כרמי יוסף שממזרח לרחובות והיה לחקלאי.

בתחילה גידל פירות שונים ובהמשך בחר להתמקצע בגידול ענבים. דוד ניהל יומן עבודה ובו פירט את הניסויים שערך בכרמו עד להשגת תוצרת ענבים גדולה, משובחת ומתוקה. אט אט בלט שמו כמגדל ענבים, והחלו לסחור עמו מהגליל העליון ועד מצפה רמון שבדרום.

גם במהלך עבודתו בשתי עבודות במקביל, לא זנח דוד את לימוד התורה שהיה כל כך חשוב לו. הוא הקפיד לקבוע עיתים לתורה. במשך כ-25 שנים נהג לקום בשעה שלוש לפנות בוקר, על מנת להספיק ללמוד שעתיים לפני תפילתו בנץ החמה בטרם יחל את יום עבודתו. גם בסיום עבודתו למד במסגרת שיעורי ה"דף היומי" מדי ערב במשך כ-30 שנה. ביום נישואי בתו מיכל, סיפר בנו, התנגש זמן השיעור היומי עם חתונתה. משלא הצליח להקדים את השיעור הקבוע ביקש דוד את סליחת בתו ואיחר לחתונה, על מנת שלא להפסיד את השיעור היומי.

בצהרי יום רביעי ז' בתמוז תשע"ה (24.06.2015), בעת שדוד למד משנָה בכרם שלו, הגיחו שני מחבלים מאזור רמאללה שארבו בין שורות הגפנים ותקפו אותו. המחבלים הכו את דוד וניסו להשקותו בחומר הדברה, גם כשהכניעו אותו המשיכו להכותו. בטרם נמלטו הם כיסו את דוד ושברו את הטלפון הנייד שברשותו. כעבור כמה דקות שני פועלים שעבדו בכרם ושמעו את המתרחש מצאו אותו והזעיקו עזרה, אך זה היה מאוחר מדי. בשעה 20:13 באותו ערב הוא נפטר בבית חולים "אסף הרופא", כשמשפחתו סביבו.

דוד בר קפרא נרצח אור לח' בתמוז תשע"ה (24.06.2015). בן 69 שנים בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בשעריים, רחובות. הותיר אישה, שני בנים ושלוש בנות, נכדים ואח.

על מצבתו כתבו אוהביו מילות שיר: "זִכרו והַזכירו לפרי שנשר / את העלים ואת הענף" ("זכרו והזכירו", יהודה עמיחי), והוסיפו את הפסוק "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'" (תהילים קי"ט א').