קורות חיים
אריה-אהרון מנחם, בנם של הרב ברוך-יצחק הלוי וראשא-מינדיל (לבית הכהן), נולד בשנת תרנ"ג (1893) בירושלים.
גדל והתחנך בירושלים. ספג ערכי יהדות ואמונה מאביו, אשר נהג בקיום מצוות בחומרה יתרה, עסק רבות בצדקה, היה ידוע בתפילותיו הנרגשות ואימץ את מנהגם של ותיקי ירושלים לקונן מדי לילה על חורבן בית המקדש וללמוד עד אור הבוקר.
בקיץ תרע"ד (1914) נפטרה אם המשפחה, ובסמוך לכך נאלץ אביו לצאת מהארץ לשהייה בצאנז בימי מלחמת העולם הראשונה ולאחריה. בכל אותה תקופה התגוררו אריה-אהרון ואחותו הצעירה חוה בבית הורי אימם, בעיר העתיקה בירושלים. האב חזר ארצה בשנת תר"פ (1920).
ביום א' בחשוון תרפ"ב (2.11.1921), יום השנה הרביעי להצהרת בלפור, החלו ערבים לפרוע בעיר העתיקה ולתקוף עוברי אורח, מוסדות ובתי עסק של יהודים. משבושש אביו לחזור לביתו, יצא אריה-אהרון לחפש אחריו והותקף ברחוב הבטרק שבעיר העתיקה. הוא נפצע פצעי מוות, הספיק להיכנס בשערי מלון "אמדורסקי" ושם מת מפצעיו.
בן 28 במותו. אריה-אהרון מנחם פריינד הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים, בהלוויה משותפת עם שלושה חללים נוספים שנפלו באותו היום. במסע הלוויה ריגש אביו את הקהל הרב בפסוקים שונים, ובאמרו: "ותערב לפניך כאילו הקרבתי קרבן". על המצבה נכתב כי עסק רבות במעשי גמילות חסדים.
במותו היה אריה-אהרון מאורס, כן הותיר אחריו את אביו ואחותו.
---בשנת 2022 נוסף לקורות החיים מידע בזכות מחקר של ארגון המתנדבים "לתת פנים לנופלים". למידע נוסף ראו https://latetpanim.org.il/