נפתלי צבי סגל ז''ל

קורות חיים

בן מרים ודוד. נולד בשנת תרס"ה (1905) בצפת למשפחה עשירה, ותיקה וידועה בעיר.

למד בבית-הספר היסודי לבנים בצפת, ואחר-כך עבר לחיפה ללמוד בתיכון הריאלי. מלחמת העולם הראשונה ערערה את מצבה הכלכלי של המשפחה ובניה, כולל נפתלי-צבי, נאלצו לחפש פרנסה בחוץ לארץ. הוא ואחיו התכוונו להגיע לאוסטריה, אך בדרך נשבו ע"י הרוסים והובלו לאודסה. שם היו עדים לפוגרומים של פטליורה ודניקין, ושם שהו במשך כל תקופת המלחמה. לאחר המלחמה שב נפתלי-צבי לצפת לבית אימו (אביו נפטר בינתיים), ובעזרת קרוביו פתח חנות מכולת קטנה ברחוב נצרת בחיפה.

בשנת 1926 נשא לאישה את חיה לבית כהנא - משפחה מושרשת שגרה בצפת כמה דורות. בשנת 1927 נולד בנו בכורו ברוך-דוד, ובשנת 1929 נולדה הבת סימה.

במשך כמה שנים חברת "סולל בונה", שבנתה את נמל חיפה, נעזרה בשרותיו של נפתלי-צבי כספק מצרכים. אך החברה פשטה רגל והוא נאלץ לסגור את חנותו ולשוב לצפת. בשנת 1938 פתח שם חנות מכולת וסיפק סחורה לקיבוצים החדשים בגליל.

נפתלי-צבי היה אדם יפה ואציל-נפש, שומר מצוות, ישר ונוח לבריות, אך רק בשנותיו האחרונות ראה מעט אושר.

ביום שני כ"ה באדר ב' תרצ"ח (28.03.1938) נסעו נפתלי-צבי ובנו בן העשר, ברוך-דוד, לביתם לאחר שהזמינו בחיפה סחורה לחנות לקראת ימי הפסח. בכביש עכו-צפת, בהתקרבם לצומת הכפר רמה, נעצרה המונית בה היו במחסום אבנים ופורעים ערבים פתחו באש על הנוסעים מטווח קצר. שישה מנוסעי המונית נהרגו, ובהם האב ובנו.

נפתלי-צבי הובא למנוחת עולמים בצפת, לצד בנו. השאיר אחריו אישה, ילדה בת 9, אם חולה, אחים ואחיות.

בעקבות מעשה הרצח יצאו ב-21.4.1938 שלושה צעירים מפלוגת העבודה של בית"ר בראש-פינה - שלמה בן-יוסף, אברהם שיין ושלום ז'רבין - לפעולת תגמול כנגד התחבורה הערבית בכביש, העולה מטבריה לצפת.

בעיתון דבר התפרסמה רשימה לזכרו.