קורות חיים
בת מלכה ויעקב. נולדה בשנת תרע"ט (1918) בחיפה למשפחה שעלתה ארצה מלבנון. אביה היה סוחר בדברי גלנטריה.
עליזה למדה בבית הספר של חברת "כל ישראל חברים" ("אליאנס"). עם סיום הלימודים עבדה כאחות במרפאה של ד"ר מוזס. מנעוריה ניכרה בה נטייה להתנדבות, וכך הצטרפה לשורות ה"הגנה" והיתה פעילה במחתרת.
עליזה התארסה לקצין המשטרה היהודי רפאל מקס, ששירת במשטרת סאסא, והשניים החליטו שלאחר החתונה יקבעו את מקום מושבם בצפת.
ביום שני כ"ה באדר ב' תרצ"ח (28.03.1938), ימי מאורעות הדמים תרצ"ו - תרצ"ט, הייתה עליזה בדרכה מחיפה לצפת במטרה למצוא דירת מגורים בעיר לה ולבעלה לעתיד. בכביש עכו-צפת, בהתקרבם לצומת הכפר רמה, נעצרה המונית במחסום אבנים שהוקם על-ידי פורעים ערבים. אלה פתחו באש על הנוסעים שהיו ברכב, הרגו ארבעה ופצעו שלושה מהנוסעים.
עליזה והנהג בכור שחרור הצליחו להימלט מהמונית, אך הפורעים השיגו אותם ורצחום נפש בדקירות סכינים. גופותיהם נתגלו רק כעבור כמה ימים.
עליזה הייתה בת 20 במותה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בחיפה. הותירה הורים, שני אחים וחמש אחיות.
עליזה מונצחת בספרים "כופר הישוב" ו"מבצר עכו".