בכור יהודה שחרור ז''ל

קורות חיים

בן חביבה ויעקב. בכור יהודה נולד בשנת תרנ"ו (1896) בצפת.

כעבור זמן קצר, בלידת מרגלית אחותו הצעירה של בכור, נפטרה אמו חביבה. אביו יעקב נשא לאישה את אחותה אסתר, אשר גידלה את שני הילדים באהבה רבה וילדה ליעקב עוד עשרה ילדים.

בצפת הקים בכור את משפחתו. הוא נישא לאסתר, בתם של יפה ורפאל עטיה, ולבני הזוג נולדו חמישה ילדים - מרים, סעדיה, יוסף, יעקב ושרה. בכור היה נהג אוטובוס ומונית נועז, ופעמים רבות הסתכן בדרכו לגליל, כשפורעים ערבים התנכלו לתחבורה העברית.

באחד מימי מאורעות הדמים תרצ"ו - תרצ"ט, ביום שני כ"ה באדר ב' תרצ"ח (28.03.1938), נהג בכור במונית מלאה נוסעים מחיפה לצפת. בכביש עכו-צפת, בהתקרבם לצומת הכפר רמה, נעצרה המכונית במחסום אבנים ופורעים ערבים פתחו באש על הנוסעים מטווח קצר. ארבעה אנשים נרצחו במקום. בכור ונוסעת נוספת הצליחו להימלט לשדה, אך נתפסו ונרצחו באכזריות על-ידי הפורעים. גופותיהם נמצאו כעבור יומיים.

בכור היה בן 42 במותו. הניח אישה, שלושה בנים ושתי בנות. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקת הקדושים שבבית הקברות בצפת. בעת הלווייתו הופסקה העבודה, נסגרו כל החנויות בעיר ואבל ירד על הקהילה היהודית.

נסיבות מותו נכתבו בספר מבצר עכו ובעיתוני התקופה.