לילי מורד ז''ל

קורות חיים

לילי, בת ניסים והלן, נולדה בג' בחשוון תשי"ח, (28.10.1957), בצפת. הייתה בת למשפחה של שמונה אחים ואחיות, שהתגוררה בחצור הגלילית. מכיתה ד' ועד כיתה ח' למדה בפנימיית ויינגרטן בירושלים בגלל המצב הכלכלי הקשה בבית.

לילי למדה בבית ספר תיכון עמל בצפת במגמת תפירה. אהבה לשיר, לרקוד ריקודי-עם, לעסוק בספורט ולקרוא. היא גם אהבה לעזור לזולת והתנדבה לתרום מעצמה במסגרות שונות.

ביום רביעי לפנות בוקר, כ"ג באייר תשל"ד (15.05.1974), חצתה חוליה בת שלושה מחבלים את הגבול מלבנון לעבר העיר מעלות. בשעה שלוש וחצי הגיעו אנשי החוליה לעיר, אחרי שרצחו בדרך תושבת מפסוטה, והחלו לדפוק על דלתות הבתים, בתקווה שמישהו יתפתה ויפתח להם את הדלת. בהגיעם לבית משפחת כהן, הם הצליחו לפרוץ את הדלת ולרצוח שלושה מיושבי הבית.

משם המשיכו המחבלים והגיעו לבניין בית הספר נתיב מאיר, בו ישנו באותה עת תלמידי בית ספר מצפת שהיו בטיול שנתי, בהם גם לילי. הם ריכזו 85 מהתלמידים בכיתות העליונות ודרשו שחרור של מחבלים מהכלא בישראל תמורת שחרור התלמידים.

במשך כל אותו היום נערך משא ומתן. מספר דקות לפני השעה שש לפנות ערב, הוחלט לנסות ולשחרר את בני הערובה בכוח. במהלך החילוץ, בטרם הספיקו החיילים לפגוע במחבלים, פתחו המחבלים באש תופת על הילדים והטילו לעברם רימונים. 22 מתלמידי בית הספר, בהם לילי, נרצחו ועשרות רבות נפצעו.

גם בשעות הקשות, המשיכה לילי להושיט עזרה לחברים במצוקה, ולא חיפשה הזדמנות לברוח ולהציל את חייה. אחת הבנות הקיאה ולילי ביקשה מהמחבל להניח לה להביא מים לחברתה. המחבל הורה לה לרדת למטה ולהביא מים, אך התרה בה שאם לא תחזור - יהרוג את חברתה. לילי ביצעה בנאמנות את המשימה.

בפרסומים בתקשורת לאחר אירוע הדמים, היא כונתה "אנה פרנק מחצור הגלילית", שכן לילי השאירה יומן דמים - קרטון וופלה מוכתם בדם עליו כתבה ותיארה את השעות הקשות, מסמך יחיד במינו.

לילי הייתה בת 17 במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בחצור הגלילית.