אביתר נאפו בורובסקי ז''ל

בכל מאודי להשכיל אביתי

עקב רצח נורא שלאחרונה חוויתי,

למצוא את ההבדל בין חושך לאור

בין זוהר לבן, לשחור משחור.



השתוקקתי להבין את דקות ההבדל

בין הפתעה להרגל,

להבין את המבדיל בין קודש לחול

והמפריד בין אושר לשכול.



ההבדלים והלימוד קשים כשאול

תחושתו של זה שאינו יודע לשאול,

גם אם הוא חכם באדם

גם אם הוא איש פשוט ותם.



ניסיתי להתמודד עם הצער והשכול

אך קשה לי הדבר, ואיני יותר יכול,

כאב גופני ברמתו עדיין נסבל

אך לא כן כאב נפשי של האדם הנכבל.



נכבל אל נימי נפשו בעבותות וקשרים

מנסה בכל כוחו לחבר את התפרים,

האובדן האכזר במשפחת אבלים יושב

ואפילו במצבם של אב ואם אינו מתחשב.



רציתי להבין את השסע בין מקביל, לדומה

קרע מדמם בלב פועם והומה,

עדיין אני חוקר את ההבדל בין יאוש לתקווה

האם היהב המחלחל יוצר גם אהבה.



קשה מאד, עד "בלתי ניתן" למיטב

למצוא הבדלים דקים ולהעלותם על הכתב,

נניח לשאלות המטרידות,הדוקרות, מדוע הוקרב הקורבן

ננסה לענות על שבר שכול ואובדן.



למן אותו יום "מר ונמהר"

יום בו עלית בסערה השמימה,

באותו יום בו התבוססת בדמך הקדוש, אביתר

גועש וסוער בנו נהר של דמעה.



לבכות גם אם זה צורך

לפרוק את הצער לרוחב ולאורך,

שום ציפורן סופרים לא תיטיב לכתוב זאת ולרשום

אולי רק פלסטיני רוצח ונבזה מזה תמול שלשום.



אולי קיבלתי מעט תשובות לשאלות

כאלה החופרות, המטרידות, הצפות ועולות,

אין זה מספק אותנו בן יקר

אהובנו מחמלנו הצדיק הנסתר.



אובדנך הוא אובדן וגם אבל לאומי

הסתלקותך בידיו של ערבי מוסלמי,

אני מתאווה לצווח, ולצרוח בכל עמק ורמה

להתריע בעולם על עם ערבי אכזר שחייו הם שקר ומרמה.



עטפתי את עצמי נעול בקונכיה

קשה לי מאד להשמיע קול בכייה,

אמך היקרה עושה זאת גם בשבילי וליבי הומה

וזה גם ההבדל בין מקביל לדומה.



זה גם המרחק והפער בין החיים והשכול

קשה לנו אובדנך ועמוק כשאול,

בלתי ניתן לתאר את הייסורים

העוברים על כל הסובבים וההורים.



גם אם יתייצב פה החכם באדם

לא יוכל הוא לתאר כאב לב של שפך דם,

קשה העקדה שלך אביתר, כשאול

החלל שהשארת הוא גם הקודש הוא גם החול.



ליבם של הורים לא יוכל זאת להכיל

רצח שכזה משפחה מוטט והפיל,

אביתר שלנו מה זה לך עולל ערבי מנוול ושפל

אש הנקמה בי בוערת ולכך אני מפלל.



מספר שאלות לנו שאלות ללא מענה

רצינו לשתף אותך יקירנו כאילו עודך עדיין נהנה,

רצינו גם לשאול אותך איך שם למעלה? האם יש לך נחת

ומה עם מזון, פרנסה, כביסה ומקלחת.



יש בי תוגה עמוקה

במוחי בלבול "בוקה ומבולקה"

קשה לי לחיות ללא נוכחותך

כי גם אלף בכי ועוד בכי לא יחזירו אותך.



ליבנו כסמבטיון הסוער בגעש של שאלות

אך אין באפשרותנו את כולן להעלות,

אך רצינו לדעת עד כמה כאב לך? סתם כאדם

רצינו לדעת עד כמה זעקת ואיבדת דם.



שלום לך שם למעלה בצל כסא הכבוד

היה נכון בעולם שונה עם הגלוי והסוד,

נוח על משכבך בשלום ובטוב לבב

אתה הקדוש אביתר בלב טהור ללא רבב!