שלום ג'ובני סעיד ז''ל

סעיד שלום גדל בתימן. דברי אשתו: "...את בעלי שלום היקר הכרתי בעיר עדן שבתימן, ותוך חודש ימים התחתנו, כפי מנהגי תימן. בעדן חיינו כשנה לאחר החתונה, ותוך שנה ושלושה חודשים עלינו לארץ ישראל בעליה של מרבד הקסמים של שנת 1949 עם מטוס שהביא אותנו לנמל התעופה בן גוריון. משם הועברנו למחנה עתלית שליד חיפה, שם היינו כשמונה חודשים עד שפקעה סבלנותנו, ואז הגיע גם תורנו לסידור למקום ישוב באופן קבוע. כך נפל בחלקנו להגיע ישר לנס ציונה לשכונת עמידר, שם קיבלנו צריף שוודי. לאחר ששהינו שלושה חודשים בנס-ציונה, גוייס בעלי שלום לצבא כחייל סדיר ושירת משך שנתיים את העם והמדינה. במשך התקופה הזו נולדו לנו שני ילדים, בת ובן. לאחר השחרור מהצבא, בלית ברירה, הלך לעבוד בפרדסים שבבית חנן בכדי להביא פרנסה לילדים. שם המשיך לעבוד עד היום המר והנמהר בו נהרג תוך עבודתו על ידי מרצחים פדאונים מצריים ביחד עם חג'בי יהודה ז"ל. בן 26 שנים בסך הכל היה בנופלו על מזבח השם והעם, השאיר בת קטנה, אהובה בת 4 שנים, ובן אמנון בן שלוש שנים. המכה היתה קשה עבור כולנו, ויותר סבלו הילדים הקטנים שנשארו ללא אב בגיל כה קטן, והפכו ליתומים בעל כרחם...".
יהי זכרו ברוך, ושמו יכון בלבנו לעד.