קשה להאמין! יש ולעיתים, כשאני יורד מהמכונית, הרי מתוך שגרה אני רוצה להפנות את ראשי ולזכות בבת צחוקו, בשיחה חטופה, במילים מספר- כי הרי כמעט 3 שנים נסענו יחד יום-יום לעבודה. ולאחר יום עמל מפרך, בין אם בחורף גשום או בקיץ חמסיני היתה לי תמיד מעין הרגשת רווחה ומעין עידוד בשיחתי עמו. כי ימים קשים ידענו ביחד- גם בעבודה וגם בחיי הארץ, ומידי שוחחי עמו, ידעתי, כי נפש גדולה ורחבת אופקים שוכנת בקירבו. אכן, סמל הצניעות היה, אדם משכיל, למד באוניברסיטה (דומני מדעי הרוח), איש מעמיק לחשוב, אך כמעט מעולם לא הזכיר את רמת חינוכו הגבוהה. להפך, השתדל להתקרב ולהתחבב גם על הפועל הפשוט ביותר, באופן חינני מיוחד לו שרק יחידי סגולה כצבי, יודעים את סודו.
הפועלים במחלקתו, הן היהודים והן הערבים, כבדוהו והעריכוהו, נתנו בו אמון, ואף הוא נתן אמון בכל אחד מהם. כי בעל לב היה האיש, בעל אמונה חזקה באדם באשר הוא אדם. אולם כתות זדים, מבחוץ ומבית, רצו אחרת.
בנפלו ביום ההשתוללות והרצח, אבד לציבור העובדים כולו, ולחבריו-ידידיו, חבר נאמן ומסור, פועל בעל הכרה, מדריך ורע.
מותו היה לנו אבידה שאיננה חוזרת.
יהי זכרו ברוך, ונשמתו צרורה בצרור גיבורי המולדת, שלמענה נפל.