ריכרד שמעון נולד ב-20 לחודש מרס 1920 בעיר קרקוב שבפולין. בן יחיד למשפחה מיוחסת ואמידה. מוצאו מבית אבא ממשפחת הרב יצחק לוריא הקדוש, ומבית אמא ממשפחת נעם אלימלך. בן שנתיים היה בבואו עם הוריו לדנציג. למד בגמנסיה "פטרי". בהשפעת החנוך הציוני, שקבל בבית הוריו, ידע כי אין פתרון לשאלת היהודים אלא בארץ ישראל. בשנת 1935 עלה ארצה והוא עודנו נער. בארץ גר בבית סבו, אליעזר באום, בחיפה, ובקר בבית הספר "הריאלי". בשנת 1938 עמד בבחינת הבגרות.
כאיש המחונן בסגולות של חוקר, ובעל כשרונות רוחניים בלתי שכיחים, לא הסתפק בלימודיו הרגילים אלא חתר להתעמק במהות הדברים ותכליתם. מטרתו היתה להשתלם במדעי החברה, הכלכלה והחוק הבין לאומי. במטרה זו נסע לפריז ולמד ב"סורבונה". ברם, לאחר זמן קצר נאלץ להפסיק את למודיו ב"סורבונה" ועבר ללונדון, בה המשיך בלמודיו.
מכתביו האחרונים מפריז ולונדון היו פסימיים מאוד בנוגע לגורל היהדות האירופית ועתידה. עם פרוץ המלחמה העולמית נאלץ להפסיק את לימודיו, והצליח לחזור ארצה באניה האחרונה שהפליגה ממרסיל לחיפה.
אולם בשובו מאירופה לא הפסיק את לימודיו, ורק עבר לשטח מדעי אחר. השתלם בטכניקה ובמכניקה עדינה של מכשירי מדידה מדויקים, אהב להתעמק בפרוצסים המכניים והכימיים המסובכים.
מחוסר אמצעים - הוכרח להתחיל לעבוד כדי שיוכל להמשיך בלמודיו. התקבל לעבודה בבתי הזקוק בחיפה, בבית המלאכה למכשירים, ונתגלה כפועל זריז וחרוץ מאוד. הצליח מהר לעלות לדרגת מנהל עבודה ובלילות היה מתכונן לבחינות מהנדס חשמלי.
קשרי ידידות אמיצים והדוקים היו בינינו לבין משפחת לוריא. עוד בילדותו, התרועע לוריא המנוח עם בנינו, ואת רוב שעות הפנאי בלה בביתנו.
הוריו היקרים לא הצליחו לעזוב את אירופה. ולאחר שנים של חיים בסתר נפלו גם הם בידי הנאצים. אבדן הוריו גרם לו סבל נפשי רב.
ריכרד לוריא אהב את הטבע מאוד. דומה היה לאביו במזגו. מתון בדעותיו ובעל נטיה להתבודדות.
נוסף לכשרונותיו הרבים הצטיין בכשרון בלתי-רגיל לשפות, וידע 5 שפות על בורין.
כשלוש שנים לפני מותו התחתן עם חברתו, שעוד הכיר אותה מבית הספר. מאושר היה מנשואיו וכאשר נולד לו בנו פניו נהרו מרוב שמחה ואושר.
לעתים קרובות שוחחנו על ההתפתחות של בתי הזקוק. והוא, שחשש עוד כשבוע לפני המקרה, בפני הצפוי לעובדים היהודים, התרה והזהיר את חבריו בעבודה. אך יחד עם זאת לא עזב את מקום העבודה, והמשיך, למרות הסכנה. נפל בידי פראים צמאי דם, והשאיר אחריו אשה ותינוק בן 10 שבועות.
במותו הטרגי של ריכרד לוריא אבדה לנו אבדה שאין לה תמורה ותנחומים הוא היה לנו החבר הנאמן ביותר, ולמרות גילו הצעיר ידע לעמוד בצדנו ולעודד אותנו בכל עת.