- נר
-
הודלק ע"י נועה ברגר
בתאריך 30/04/2025,
ב' באייר תשפ"ה
אני כתבתי את הטסקט הזה שנה שעברה, וגם השנה אפרסם אותו כאן בהדחקת הנר. אני רוצה שיידעו איך את נוגעת בלב של אנשים שרק הכרת. אני זוכרת את אותו יום בצרפת כשעשינו קורס קיץ שנה לפני המלחמה… איך שבכיתי מאוד לעצמי בצד ואת שמת לב ובאת לעודד אותי ולתמוך בי. אני בחיים לא אשכח את הרגע שבו הרמתי את הראש להסתכל לך בפנים תוך כדי שאני מנגבת את הדמעות ואמרת לי מילים מעודדות ומנחמות. אמרת לי שאני לא לבד, ושאם אני צריכה עזרה אז שאבוא. הרגע הזה רודף אותי מאז ה7.10. השנה טסתי לטוקין, והדבר הראשון שחשבתי אחרי שסגרתי את הטיסה זה לתלות סטיקרים שלך ברחבי העיר. אי אפשר סתם ככה ביפן לתלות דברים, וצריך למצוא מקומות ייעודים לכך, שהיו מעטים. אך לא התייאשתי. שמתי את הסטיקרים בתיק שנשאתי כל יום, בתקווה למצוא מקום בו אוכל להנציח אותך, ומצאתי. אני זוכרת שבשיבויה קרוסינג, מרכז טוקיו הומנ אדם, איש אחד בהה בי תולה את הסטיקר שלך. כשעזבתי את המקום, ראיתי שהוא בא לראות מה בדיוק תליתי. אני תוהה כמה אנשים בטוקיו בחנו את הסטיקרים שלך, מי סרק את הקוד לעמוד ההנצחה שלך… אני תוהה מה עוד אוכל לעשות כדי להנציח אותך.