- נר
-
הודלק ע"י נאדיה חנום
בתאריך 30/04/2025,
ב' באייר תשפ"ה
ביום הנורא ההוא, ב-7.10.23, נשבר עולמי. אחי הקטן, חזי חנום, הילד החייכן עם הלב הענק, נגדע באכזריות במסיבת הנובה. חזי, שתמיד האיר כל חדר שאליו נכנס, לא הספיק להשלים את החלומות שתכנן. הוא אהב את החיים, אהב אנשים, ובמותו – כמו בחייו – חשב על אחרים לפני שחשב על עצמו.
נשימתו האחרונה הייתה בניסיון להציל אחרים, כאלה שבילו איתו, שצחקו איתו, ששרו איתו רגעים לפני שהפכו לזיכרון.
מאז, יש בתוכי חור עצום – כאב שלא מרפה, געגוע שמפלח כל חלק בי. כל חיוך שלו, כל מילה, כל תנועה – מהדהדים לי בזיכרון, אך ידיעה כואבת מלווה אותם: הם לא ישובו עוד.
הנשמה שלי מדממת על הילד שלא זכה להמשיך, על החיבוק שלא יינתן, על השיחות שיישארו רק בדמיון.
חזי היה אור – אור שלא כבה, גם אם איננו כאן.
אני מבטיח לזכור אותו, לספר את סיפורו, להנציח את החיוך שלא יימחה מלבי לעולם.
יהי זכרו ברוך.