- נר
-
הודלק ע"י אבינועם זהבי-זיזובי
בתאריך 13/04/2021,
א' באייר תשפ"א
מאיפה אתחיל סבא יקר?, אולי פשוט ארשום לך כאילו אתה פה לידי?
אני : היי סבא, מה שלומך? איך אתה מרגיש?
סבא : אני בסדר אבינועם, איך אתה נכד יקר שלי?
אני : אני מעולה סבא, מה עשית היום?
סבא : קמתי מוקדם, ראיתי קצת טלוויזיה והלכתי לעשות קניות
אני : אני שמח לשמוע סבא, מתי אראה אותך? אני מתגעגע
סבא : עוד כמה ימים אני אבוא לבקר אתכם... טוב?
אני : אבל אפשר הפעם באמת סבא?
לא להאמין שזו יכלה להיות שיחה שלי איתך, תמיד מעניין אותי לדעת איך הקול שלך נשמע, איך הצחוק שלך נשמע, תנועות הידיים שלך, החיבוק שלך, האהבה שלך, הריח שלך, הסיפורים שלך....
וכל זה חסר, למרות שזה לא היה ואני לא יודע מה ההרגשה של זה, ההרגשה שאתה נמצא, עדיין אני מרגיש בחסרונך! מרגיש שפספסנו, פספוס גדול, כולנו!
אבל וואלה? תשמע, יצא לך משפחה לתפארת מדינת ישראל, ואשתך בכלל היא הגיבורה שלי, אומנם אף אחד לא יוכל למלא את החלל שלך אבל סבתא נותנת לנו את ההרגשה שהיא גם סבא, עושה הכל למעננו, נלחמת עבורנו בכל מחיר! לביאה!
חבל שאתה לא פה לראות את כל זה, אפילו לעמוד בצד, בלי לדבר ולהתבונן בנו, לראות את המשפחה שלך גדלה.
התמונה שלך נמצאת במקום גבוה, בסלון, במקום שכולנו נמצאים בו יחד ואתה נמצא שם גם איתנו
כל הדבר הזה לא היה אמור לקרות בכלל, והיית צריך להיות פה איתנו, לשבת איתנו בחגים, לצחוק איתנו בשבתות, לחבק אותנו כשקשה ולחייך אלינו כששמח
מתגעגע אליך סבא, שלך, נכדך, אבינועם