ברברה פרופר ז"ל
בת עמנואל
נולדה ב תר"צ 1930
התגוררה בשדה בוקר
נהרגה בפעולת איבה
בד' בתשרי תשי"ג 23/9/1952
מקום אירוע: קיבוץ שדה בוקר
הובאה למנוחת עולמים בירושלים - הר המנוחות
גוש: ב, חלקה: ב, שורה: ג
הותירה: הורים
ברברה מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 35
תמונה ברברה  פרופר ז"ל בת 22 במותה
קורות חיים
ברברה נולדה בשוויץ בשנת תר"צ (1930). היא הועלתה לישראל על ידי ד"ר עמנואל פרופר מירושלים ואשתו, יוצאת שוויץ, שחיפשו בנות לאימוץ. השניים אימצו שתי בנות (לא אחיות) - אימוץ הבת הגדולה לא עלה יפה, אך אימוצה של ברברה, הבת השנייה, הצליח והיא גדלה כבת יחידה בבית זה.

ברברה קיבלה בבית בירושלים חינוך אירופאי לכל דבר, נימוסיה והליכותיה היו כשל ליידי אירופאית. מאז, לכל מקום שפנתה, בלטה בשל חינה ועדינותה הכה "לא-צבריים". היא למדה בבית הספר לבנות "אוולינה דה רוטשילד" ("מיס לנדאו"), ובתום הלימודים, עם פרוץ מלחמת העצמאות (1948), נסעה לשוויץ להשלמת השכלה אקדמאית. בשוויץ למדה באוניברסיטת "Neuchatel" והשתלמה במקצועות הפילוסופיה, התיאולוגיה ולימודי שפות.

עם סיום מלחמת העצמאות התגייסה ברברה לצה"ל, אף שלא הייתה חייבת עקב היותה בת יחידה, ושם שירתה בתור סמלת בחיל המודיעין במשך שנתיים. לאחר שירותה הצבאי שני אנשים שכנעוה להצטרף לגרעין המתהווה לעלייה לשדה-בוקר: חגי אבריאל, מפקדה בצבא ומי שהיה מהוגי שדה-בוקר וממקימיו; ואהרון ברוך, שפגשה לראשונה בסיור בנגב בתחילת שנת 1952. ימים ספורים לאחר העלייה לקרקע באותה שנה, הצטרפה ברברה לקבוצת ט"ו מקימי המקום (יש שסופרים גם י"ג).

בקיבוץ שדה-בוקר מונתה ברברה להיות אחראית על עדר הצאן. היא הייתה יוצאת לסיורים בשדות המדבר לרעות את הכבשים, עסקה בחליבה ובכל שאר העבודות. חבריה ליישוב זוכרים כמה בלטה בעדינותה ובהליכותיה שכה לא התאימו לתפקידה החדש. יחד עם זאת נשאה בנטל תפקידה החדש באהבה, במסירות ומתוך הומור תמידי, סרקסטי, שכה אפיין אותה.

בבוקר יום שלישי ד' בתשרי תשי"ג (23.09.1952), בשעה שרעתה את הצאן, נורתה ברברה בגבה על ידי קבוצת מסתננים בדואים - כנראה מצריים - כחמש-מאות מטרים מערבית למשק. היא נהרגה במקום. כן נשדד עדר הצאן.

לאחר הרצח כוחות הצבא חיפשו את הרוצחים ואת עדר הצאן, דבר שהוביל לתקרית ירי באזור הגבול המצרי, בה שני חיילים נפצעו ואחד נהרג.

ברברה הייתה בת 22 במותה, רווקה. היא הובאה למנוחות בירושלים, בטקס צבאי-אזרחי משולב.

נחל הרועה וחניון הרועה, הסמוכים לשדה-בוקר, נקראים כך על שמה של ברברה.

המשורר נתן אלתרמן כתב שיר לזכרה - "הנערה משדה-בוקר".

בספר "עיונים בתקומת ישראל" (הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון) מוקדש פרק לזכרה ולנסיבות מותה של ברברה, פרי עטה של הפרופ' נורית גוברין. כל החברים והמכרים המוזכרים במאמרה של גוברין מעידים על ברברה שהייתה חכמה ומושכת באופן מיוחד, אופן "אירופאי"; שבכל מקום נתחבבה מיד בזכות היותה בעלת יכולת נדירה להקשיב לזולת, ובעלת חוש הומור מפותח.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.