עדן אבדולאייב רחמין ז''ל

קורות חיים

עדן, בת הזקונים של חנה ואבי, נולדה בערב יום כיפור, ט' בתשרי תשס"א (8.10.2000), למשפחה שעלתה לארץ שנים אחדות קודם לכן. אחות צעירה לגילה ושרון.

גדלה והתחנכה ברמת גן, בבית הספר היסודי "רמת חן" ובבית הספר התיכון העירוני "בליך". התאפיינה בשמחת חיים כובשת, ברגישות עצומה לזולת ובאהבת חינם, ובכל מקום בלטה בכישוריה החברתיים, בדאגה ובאכפתיות כלפי הסובבים אותה וביכולתה המופלאה לגבש את כולם ולשלב גם את מי שהתקשו להתחבר. "אני זוכרת אותך בכיתה ו'," כתבה חברת ילדות, "ילדה מתוקה וחייכנית שמפיצה סביבה אור."

עדן רק רצתה לרקוד את החיים, ומגיל צעיר נמשכה למוזיקה ולתנועה. בתקופת בית הספר היסודי למדה לנגן בטרומבון, ואת כישורי הריקוד הפגינה כבר אז, על בימת יום העצמאות בעיר. בנעוריה, התאהבה בסגנון ההיפ-הופ והשתתפה בשיעורי ריקוד שהתקיימו במרכז הספורט כפר המכבייה.

עם גיוסה לצה"ל, בשנת 2018, הוצבה באגף כוח אדם. שירתה ביחידת הכספים, במוקד הפרישה של בכירים. גם בצבא היוותה מוקד של אהבה ונתינה, כונתה "שמש ענקית", ורכשה חברים ומעריצים נוספים.

לאחר שחרורה החלה עדן ללמוד במכינה קדם-אקדמית, ובמקביל עבדה כמלצרית במסעדת "2C" שעל גג בניין עזריאלי בתל אביב. במסעדה התוודעה למעגל חברים חדש, ומייד הפכה לאחת מהחבורה. "ב-2022 מלאך הגיע אלינו," כתבו החברים, "עדן – הילדה הכי יפה, הכי מצחיקה, הכי חייכנית. עוד לא הכרנו אותך וכבר התאהבנו בך." בין עבודה ללימודים, עדן לא החמיצה שום מסיבה או הזדמנות לשמוח ולבלות, וייסדה את נוהל סוף השבוע בים – בחוף טרומפלדור: "'רק טרומפי,' אמרת, לא נתת לנו ללכת לחוף אחר. הכי כיף היה לך שם, הכרחת את כולנו להגיע, בלי יוצא מן הכלל, שאף אחד לא יחסר לך."

באוקטובר 2022 נפטר אביה מסרטן ועדן, שהייתה קשורה אליו מאוד, התאבלה והתקשתה להתאושש. "אבא שלי," כתבה, "שבוע עבר מאז שהלכת והשארת לנו חור ענק בלב. היית האבא הכי טוב בעולם, לא יכולתי לבקש יותר טוב ממך! תמיד היית לצידי, חיבקת, אהבת, דאגת ולא החסרת ממני דבר. היית הכי חזק בעולם. נלחמת עד הדקה האחרונה למען הבנות שלך ולא ויתרת. תודה על עשרים ושתיים שנים שזכיתי ליהנות ממך. אני אוהבת אותך בכל ליבי ונשמתי."

אט אט, בעזרת המשפחה – אימא, האחיות והאחיינים האהובים – וכמובן החברות והחברים שהקיפו אותה, חזרה לעצמה. לאחר שסיימה בהצלחה את לימודי המכינה נרשמה ללימודי תואר ראשון בפקולטה למנהל עסקים במכללה למנהל בראשון לציון ונמלאה ציפייה והתרגשות לקראת תחילת הלימודים.

בספטמבר 2023 טסה עם חמישה-עשר מחבריה לפסטיבל מוזיקה באתונה, והברק חזר לעיניה. "עדן שלנו," כתבו, "כמה שמחת באתונה. 'בואו להשתזף,' האצת בנו, 'בואו נלך לאכול, בואו נשתה, בואו נרקוד.' היית הכי מאושרת שם."

בסוף חג סוכות תשפ"ד, שבוע לפני אזכרת השנה לאביה ורגע לפני יום הולדתה העשרים ושלושה, נסעה עם שלושה חברים לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" – מסיבת טבע גדולה שהתקיימה ליד קיבוץ רעים. כל הלילה רקדה לצלילי המוזיקה שאהבה כל כך, זהרה לאור הכוכבים, ונהנתה מאווירת ה"ביחד" עם כשלושת-אלפים משתתפי המסיבה.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות אנשים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחלה המתקפה, התכתבה עדן עם בני משפחתה וסיפרה על המתרחש. מאחר שכמו רבים ממשתתפי המסיבה היא וחבריה סברו כי מדובר במתקפת טילים שתיכף תסתיים, הם נכנסו לרכב מתוך אינסטינקט. אלא שהמחבלים כבר הגיעו לאזור המסיבה, החלו לירות לכל עבר, והרכב החל לעלות באש. המומים, הצליחו הארבעה לצאת מהרכב השרוף ורצו למיגונית שבכניסה לחניון רעים. עדן הספיקה להתקשר למשפחה ולחברים, להתייעץ ולבקש עזרה. אחותה שרון שחזרה: "קיבלתי שיחה שלא תצא לי בחיים מהראש – קול מפוחד, שריקות של יריות ופחד שיישאר לתמיד."

בשעה 09:38 אבד הקשר עם עדן. תחילה נחשבה נעדרת, ולאחר חמישה ימי חרדה ואימה זוהתה גופתה. עימה נרצחו שלושת חבריה – ניר מדמון, שהם תורג'מן ושני בן עמי, ועוד כשלוש-מאות ושבעים מבלי ה"נובה". כארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

עדן אבדולאייב (רחמין) נרצחה בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), יום לפני יום הולדתה העשרים ושלושה. הובאה למנוחות בבית העלמין "ירקון" בפתח תקווה ונטמנה לצד אביה, שנה בדיוק לאחר פטירתו. הותירה אם ושתי אחיות.

על מצבתה חקקו אוהביה לב, ומתחתיו הכיתוב "אם יש גן עדן", וכן את המילים: "נעלמת פתאום ונשארנו עם כאב עמוק. עדן שלנו עם חיוך כובש ולב ענק. תישארי בליבנו לעד!"

ספדה לה אחותה שרון: "עדן, אחותנו הקטנה, האור והאוויר לנשימה שלנו. בפעם הראשונה בחיי – לא יכולתי לעזור לך. ... לשמך יש כל כך הרבה משמעות; עדן פירושו טוב ורוגע, כמו בגן עדן. ... היית ילדה מלאת אהבה, ידעת לאהוב, ידעת לחיות, ואהבת את מה שהחיים נתנו לך. תשמרי עלינו מגן עדן ותמסרי נשיקות לאבא."

הספדה של גילה, אחותה הגדולה: "עדן, היית בשבילי אחת מהילדים שלי שגידלתי. את קראת לי אימא, ועכשיו איבדתי ילדה, אחות לילדים. חצי ממני הלך. ... המשפט האחרון שלך היה: 'תראי לאביאל את התמונה שלי, שלא ישכח אותי.' אהובה שלי, אנחנו נזכור אותך לתמיד ואת חיה בלב שלנו. אוהבת לנצח."

כתבה יעל, חברתה הקרובה מילדות: "עדני, יפה שלי, רציתי להגיד לך תודה על שהיית שם בשבילי תמיד, שהיית חלק מהמסע שלי. תודה שגרמת לי לחייך, להאמין בעצמי, לקום כשקשה, ופשוט להמשיך. תודה על הזכות להכיר אותך ולהיות קרובה אלייך. תשמרי עלינו מלמעלה, אוהבת אותך ומתגעגעת."

חברתה הטובה לירי ספדה לה: "היי סיסי, הראש לא מעכל והלב לא יכול להכיל... קבענו שנלך מתישהו השנה לחגוג עשור של חברות ולפתוח עשור חדש, לצערי זה כבר לא יקרה. ונשאר רק להגיד תודה על הזמן שזכיתי להיות לצידך, תודה שזכיתי להיות החברה הכי טובה שלך כי זו באמת זכייה, בלוטו! תודה שתמיד היית שם בשבילי, לייעץ, לעזור או סתם להקשיב. תודה שתפסת חלק כל כך גדול בחיים שלי, תודה על כל שנייה ושנייה... היה לנו חיבור מיוחד, מהנפש, מבינות אחת את השנייה רק ממבט בעיניים, מכירות אחת את השנייה כאילו יצאנו ביחד מהבטן...

אין מילים שיכולות להסביר את כמות האהבה והגעגוע שיש בי כרגע. תשמרי עלי מלמעלה ואני תמיד אזכור ואנציח אותך פה למטה."

כתב ליאור: "עדן שלנו, נזכור אותך תמיד – את החיוך היפה שלך, את השיער, את הלוק שתמיד שבה את כולם, את החיוביות, את המשפטים השנונים והיציאות המצחיקות. נכנסת ללב של כולנו ולעולם לא תצאי. יהי זכרך ברוך."

עדן הונצחה במגוון דרכים ופעולות. חבריה קיימו "סופ"ש הנצחות" על שמה בחוף טרומפלדור בתל אביב. ברשת החברתית "אינסטגרם" נפתח דף לזכרה בחסות אחיותיה והחברים רועי עוזר ולירי. רועי גם מארגן פעילויות הנצחה רבות, בהן איור דמותה של עדן על מדבקות ומחזיקי מפתחות שמחולקים לחיילים. אוהביה שוקדים על המשך הנצחתה ופתחו לשם כך פרויקט גיוס המונים. וכך כתבו: "עדן תמיד נתנה את כל הכוח והאהבה, וזה מה שהיא הייתה רוצה שנעשה. לכל מקום שנלך נספר מי היית ואת הסיפור שלך."