רזיאל שבח ז''ל

קורות חיים

רזיאל, בנם הבכור של אילנה ומשה, נולד בישראל, בבית חולים "הלל יפה" בחדרה, בי"ב בכסלו תשס"ה (25.11.1985). אח בכור של בראל, מתנאל, אלדן ועטרת.

רזיאל גדל בחולון, המשפחה גרה בדירה בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" שם עבד אביו. הוא למד בבית ספר ממלכתי-דתי "ישורון" בעיר עד כיתה ו' והמשיך בישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל, בה סיים בהצלחה י"ב כיתות במחזור ג'.

בסיום לימודיו בישיבה התיכונית עבר רזיאל ללמוד בישיבה גבוהה, ישיבת "תורת החיים" של הרב טל בגוש קטיף. אחרי ההתנתקות מעזה ומגוש קטיף בתשס"ה (2005) עבר ללמוד בכולל בשדרות, שם למד לימודי רבנות ולימודי שחיטה וניקור.

בשנות לימודיו בגוש קטיף רזיאל גם מצא זמן להתנדב ולעזור, בין היתר התנדב באיל"ן, ב"קו לחיים", ב"שמחה לילד" וב"חברים לרפואה".

במסגרת התנדבותו בארגון "חברים לרפואה" הכיר רזיאל את יעל, ובשנת תשס"ו (2006) השניים נישאו. כעבור כשנתיים עברו בני הזוג לגור בחוות גלעד בשומרון. בשנים הבאות נולדו להם שישה ילדים: רננה, נעמי, מרים, מלכה, עובדיה ובניהו.

בהגיעו לחוות גלעד פנה רזיאל ללימודי רבנות בכולל ביצהר, וללימודי דיינות בכולל בענב. עם השנים קיבל סמיכה לרב שכונה, רב מושב ורב אזורי, וערב הירצחו היה אמור להיבחן לקראת סמיכה כרב עיר.

לאורך שנותיו בחוות גלעד הרב רזיאל היה פעיל חברתי מרכזי ביישוב, רב היישוב והאב הרוחני לילדי החווה, ומגיד שיעורי תורה לילדים ולמבוגרים. בשיעורים לילדים שילב חידונים, כדי לחבב את התורה על ילדי היישוב. עוד בין עיסוקיו: למד והוסמך כחובש בכיר, התנדב ככונן במגן דוד אדום; עסק בשחיטה ובניקור לאחר שהוסמך על ידי הרב מחפוד; למד מילה ומל מאות תינוקות בכל רחבי הארץ; למד כתיבת סת"ם, כתב מזוזות והחל בכתיבת ספר תורה; למד הדרכת חתנים, וזכה להדריך וללוות חתנים רבים לחופה; למד והוסמך לגשר בין בני זוג; למד הלכות קבורה, וזכה לקבור זקן בא בימים; פרסם כתבי יד וחוברות שאלות ותשובות (שו"ת); למד עריכת חופות, תעודה על כך הגיעה לביתו אחרי הירצחו.

ביום שלישי בערב, אור לכ"ג בטבת תשע"ח (09.01.2018), נסע רזיאל לביתו לאחר שביקר בבית תינוק שמל יום קודם לכן כדי להוריד את התחבושת ולאחר שעצר בקרני שומרון לקנות כיבוד לשיעור תורה שהיה אמור להתקיים בביתו. בשעה 20:00 הוא נורה על ידי מחבלים מרכב חולף בכביש 60, ובעת הפינוי לבית חולים בכפר סבא נפטר.

רזיאל נרצח כחודש אחרי יום הולדתו ה-32, יום בו כתב: "לב (=32) טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי". הוא הובא למנוחות ביישוב מגוריו, חוות גלעד. מקום קבורתו צופה אל נוף השומרון, על הסככה שמעל המצבה נכתב הפסוק "ואומר לך בדמייך חיי" (יחזקאל ט"ז, ו') ועל המצבה: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים" (תהילים כ"ג, ו').

רזיאל הותיר אחריו אישה, ארבע בנות ושני בנים, הורים, אחות ושלושה אחים.

בשלושים להירצחו של הרב רזיאל הוכנס לבית כנסת ספר תורה לעילוי נשמתו. משפחתו הפיקה שיר בהשתתפות שלוש בנותיו ואמנים שונים. הקליפ לשיר, בהפקת חברו הטוב של רזיאל ומי שהיה גם ה"חברותא" שלו, הרב והמוזיקאי חנוך וסרמן, הוקרן בפני באי האזכרה שנערכה בחוות גלעד וניתן לצפייה באתר יוטיוב. השיר הוא "התורה כוללת כל הטובות שבעולם", מילותיו של רבי חיים בן עטר ("אור החיים הקדוש") מהמאה ה-18 ולחנו של הרב הלל פלאי: "אם היו בני אדם מרגישים במתיקות וערֵבוּת טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא ייחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".

במקום הירצחו של הרב רזיאל הוקמה אנדרטה הצופה אל הכביש. מצוטט בה פסוק מתהילים ק"ב, י"ד : "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד".

זכר הרב רזיאל מונצח בספר "רזי אמונה", אסופת מאמרים ודברי זיכרון שיצאה בעריכת הרב אלעד שלמה יוסף. בספר שלושה שערים – "רזי הארץ" ובו מאמרים הלכתיים העוסקים ביישוב ארץ ישראל ובמצוותיה; "רזי רזיאל" ובו מקצת מדברי תורתו ופסקי הלכה של הרב רזיאל; "רזי אל" ובו דברי תורה והספד שכתבו בני משפחה וחברים.

במבוא לספר מתוארת הקמת מכון "רזי המשפט" בכולל בענב, מכון שיזם אותו הרב רזיאל. המכון הוקם ימים ספורים לפני הרצח ונקרא על שמו: "הרב רזיאל חשב שמכון כזה יוכל לקדם בצורה משמעותית מאוד את תורת הכולל בכלל ועניין משפטי התורה בפרט, כחלק מהתפילה שאנו מתפללים יום יום 'השיבה שופטינו כבראשונה'... הרב רזיאל לא זכה לסיים את לימודיו בכולל פה בארץ, ולא זכה לראות את רעיונותיו הגדולים לכולל מתממשים. אך אנו בעזרת ה' נשתדל להמשיך ביתר שאת וביתר עוז להאיר את אור ה' בעולם".

לזכר רזיאל פורסם זמירון "שבח הארץ", בעריכת הרב יובל סופר ואברהם רחמים, הכולל זמירות ופיוטים לשבת קודש, לשמחות ולמועדים ופיוטים בשבח ארץ הקודש. בפתח הזמירון מובאים דברי זיכרון של חברו הרב בועז רוזנטל, ובשער האחורי נכתב: "את דירתו בארץ הקדושה, 'ארץ הצבי', קבע הרב רזיאל בחוות גלעד שבשומרון, שם קיים את מצוות יישוב הארץ בקדושה ובטהרה הן בעצם מגוריו והן בשתילת כרם ובהכנת יין אשר קרא לו בשם 'שבח הארץ'. פיוטי הספרדים ואף שירי החסידים היו שגורים על לשונו, ובמיוחד אהב הרב רזיאל את הפיוט 'אז ירנן', שירו של הבן איש חי שנכתב לכבוד חגה של ארץ ישראל, הוא ט"ו בשבט... יהי רצון שעל ידי פיוטי ושירי 'שבח הארץ' נזכה 'לזַמר העריצים ולהכרית כל החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה, ולחבר אשת נעורים עם דודה באהבה ואחווה ורעות'".