תפריט נגישות

חגי שפי ז''ל

בן אסתר ודב
נולד בי' בחשוון תשכ"ז, 24/10/1966
התגורר בארצות הברית
נהרג בפעולת איבה
בכ"ג באלול תשס"א, 11/9/2001
הובא למנוחת עולמים ביהוד
חלקה: ל, שורה: ד
הותיר: הורים, אישה, בן ובת, אח ואחות
חגי מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 76

קורות חיים

חגי, בנם הצעיר של אסתר ודב שפי, אח לישי ולפזית, נולד בישראל בי' בחשוון תשכ"ז (24.10.1966). גדל בגבעת שמואל. למד בבית הספר היסודי ע"ש דוד בן-גוריון ברמת אילן ובבית הספר התיכון ע"ש קלעי בגבעתיים.

חגי המשיך ללימודים, במסגרת העתודה האקדמאית של צה"ל, באוניברסיטת בר-אילן, וסיים תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות יתרה.

בצבא הוצב ליחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל. בהמשך נשלח לקורס קצינים, אותו סיים בציון א/ב, ואת קורס ההשלמה החילי כחניך מצטיין. לכן, בסיום הקורס החילי נשא חגי את דבר החניכים.

לאחר מכן שב ליחידה, ובתום שירות החובה המשיך שנתיים בצבא קבע, כראש מדור אג"מ. ביום העצמאות תשנ"ב (1992) קיבל סרן חגי שפי מידי הרמטכ"ל אהוד ברק תעודת קצין מצטיין.

במהלך שירותו הצבאי המשיך חגי ללמוד באוניברסיטת בר-אילן, קיבל פרסי לימוד מדי שנה ובשנת 1992 סיים תואר שני במינהל עסקים, בהצטיינות.

בשנת 1993 נשא חגי לאישה את סיגל. ביוני 1996 נולד הבן רועי, וביולי 1998 נולדה נעמי.

לאחר שחרורו מצה"ל נסע חגי לניו יורק, ללמוד את שוק הכספים האמריקאי. בשנת 1995, והוא בן 29, מונה כנשיא חברה אמריקנית. בהמשך דרכו כיהן כנשיא של עוד שתי חברות.

בינואר 2001 הקים חגי יחד עם חבר את חברת GOLDTIER TECHNOLOGIES INC.

ביום שלישי כ"ג באלול תשס"א (11.09.2001), סמוך לשעה תשע בבוקר שעון ניו יורק ובשעתיים הבאות, תקפו טרוריסטים מארגון אל-קאעידה מטרות בארצות הברית, ע"י שחטפו ארבעה מטוסי נוסעים מיד לאחר המראתם. שני מטוסים פגעו בשני מגדלי התאומים בניו יורק (מרכז הסחר העולמי) וגרמו לקריסתם, מטוס נוסף התרסק במתחם הפנטגון ומטוס רביעי התרסק בשדה פתוח בפנסילבניה. בהתקפות אלו נהרגו קרוב לשלושת אלפים בני אדם תמי לב, שלא גרמו עוולה לתוקפיהם.

בשעה 08:46 באותו בוקר פגע המטוס הראשון במגדל הצפוני מבין שני מגדלי התאומים שהיו ממוקמים בדרום מנהטן, ניו יורק. המגדל הזה, בו שהה חגי, נפגע קשות, וקרס לאחר כשעה.

באותו יום הוזמן חגי להרצות בכנס מנהלי בנקים בקומה 106 של המגדל. לאחר הפגיעה, בטרם קרס המגדל, טלפן לסיגל רעייתו, תיאר בפניה בקור רוח את המגדל האפוף בלהבות ובעשן, ציין שאינו רואה סיכוי לצאת בחיים מהמצב אליו נקלע, וסיים בדברי פרידה ממנה וממשפחתו.

באותו בוקר, באירוע שהפך להיות פעולת הטרור הגדולה ביותר שידע העולם, חגי נהרג.

בן 34 בלבד היה חגי במותו. הותיר אישה, בן ובת, הורים, אח ואחות, דודים ובני דודים וחברים רבים.

גופתו של חגי נמצאה בין ההריסות יומיים לאחר פיגוע הטרור, והוא הובא לקבורה בבית עלמין יהודי בניו ג'רסי, סמוך למקום מגוריו, בערב ראש השנה תשס"ב.

כעבור שנה הועבר חגי למנוחת עולמים בישראל, בבית העלמין ביהוד. טקס ההלוויה בישראל נערך בהשתתפות קהל רב, ונוהל בידי הרב הראשי לישראל, הרב ישראל מאיר לאו.

מתוך הספד שנשא דב שפי, אביו של חגי: "חגייצ'וק, בננו המתוק והיקר, בעל יקר מכול לרעייתך סיגל ואבא למופת האהוב על ידי רועי ונעמי, נכדינו המתוקים. אח אהוב ונערץ על ידי אחיך ישי ואחותך פזית, גיסך וגיסתך, דודיך ובני דודיך ויתר בני המשפחה.

מעולם לא העלינו בדעתנו שנגיע למעמד הנורא הזה. מי יכול היה להעלות בדעתו שדווקא על אדמת ארצות הברית של אמריקה, בקומה ה- 106 של מגדלי התאומים, מרכז הסחר העולמי, נאבד אותך ועולמנו יחרב.

לנו, הוריך, היית בן מסור ונאמן, מקור מתמיד לגאווה בשל תבונתך וכל הישגיך בלימודים, בשירות בצה"ל ובחיי המשפחה הנפלאה שהקימות. לסיגל רעייתך היית חבר ובעל תומך, אהוב ומסור. לילדיך רועי ונעמי המתוקים היית אבא אוהב ומסור למופת, אשר ילדיו הקטנים קשורים אליו בעבותות, נתלים עליו ומחפשים תמיד את קרבתו וחום לבו. תמיד הבחנו כי מרגע שהיית חוזר מהעבודה היית מסייע לסיגל בכל נושא הקשור בבית ובילדים. נהגתי לומר לך תמיד שכאבא - אני עפר לרגליך.

רווינו ממך נחת לאורך כל חייך הן בהישגיך בלימודים, הן מעבודתך, הן משירותך בצה"ל, והן מהיותך איש משפחה אוהב ומסור. קיווינו והתפללנו לכך שעוד רבות תהיינה השנים בהן נמשיך לרוות נחת מהפעילות המבורכת שלך בכל התחומים, אך מה נעשה ויד הגורל פגעה בך ובנו כולנו בידי חיות אדם פושעי מלחמה, דווקא כשאתה נמצא רחוק מזירת הטרור בישראל, ומשתתף כמרצה בכנס המתקיים במרומי בניין המסמל את מרכז העסקים העולמי.

מרגע שנודע לי על היעדרותך, ולאחר מכן על מותך, סבור הייתי כי צדק דוד המלך בתגובתו, כאשר באו לבשר לו על מות בנו אבשלום.

חגי בני היקר, מחמד נפשנו, מי ייתן מותי תחתיך למען תוכל להשלים את מעגל חייך היפה שנפסק לפתע בעיצומו – הן בחוג המשפחה והן במינהל העסקים, תחום אותו בחרת כמקצוע ובו כה הצלחת.

אמנם כל הסובבים אותך ציינו בפנינו כי בכל 34 שנות חייך היו לך הישגים מדהימים, התואמים אדם שמספר שנותיו כפול, אך לנו אין בכך נחמה. אנו מתגעגעים אליך ורצינו אותך מהלך לידנו וליד המשפחה עוד שנים רבות, יהיו הישגיך גדולים ככל שהיו. כואב מאוד לאימא ולי על שאיבדנו אותך, בן אהוב שלנו, אך שבעתיים כואבים אנו שאתה לא נהנה מדי יום מזיו פניהם ומתבונתם ההולכת וגדלה של ילדיך היפים והמוכשרים, ושלא תוכל להיות לצידם עם רעייתך סיגל באירועים החשובים בחייהם, שכל הורה מתפלל לזכות להיות נוכח בהם.

מאז היותך ילד רך בשנים ניכר היה בך שתתפתח להיות מנהל עסקים בעל יושרה, ברוך כישרונות, נמרץ ובעל הספק עבודה מדהים. תמיד מחייך ומסביר פנים לזולת, מקצר בדיבור ומבקש גם מאחרים להיות ענייניים. היית אהוב ומוערך על ידי כל מי שהכיר אותך: חברים, ידידים, מפקדים, ממונים עליך בעבודה ואלו שעבדו לצדך או תחת פיקודך וניהולך.

כל חייך הייתי גאה בהישגיך. הערצתי אותך הערצה רבה בשל כל התכונות שהיו טבועות בך. כולנו אוהבים אותך וננצור את אישיותך, פועלך והישגיך, אותם ננחיל לילדיך רועי ונעמי".

מתוך דברים שכתב שלמה דוברת, יזם הייטק, אשר הזמין את חגי לכהן כנשיא של חברת MINT, אחת מחברות הבת שניהל: "... בעשרים השנים האחרונות, כיזם בתחום ההייטק הקדשתי זמן רב לבחירת אנשים, תוך ניסיון לסייע להם להשיג את המטרות ולפתח את הכשירויות שלהם בתחום מינהל העסקים ובמנהיגות. חגי היה, ללא ספק, אחד מהטובים שהצלחתי 'לצוד'. חגי היה אינטליגנטי מאוד, מהיר במידה שלא תאומן ואדם פרודוקטיבי שמעולם לא הכרתי כמוהו, בעל מוטיבציה אדירה ורצה להצליח בכל מאודו. הוא רצה תמיד ללמוד וסקרנותו לא ידעה גבולות. תמיד דחף עצמו לעשות דברים יותר טוב, ולעשות כמה שיותר דברים במקביל...

חגי זכה להצלחה בגיל צעיר מאוד. כאשר הצטרף לחברת MINT היה עליו להיאבק על מעמדו ועל יכולתו להשפיע, משום שכל צוות ההנהלה שפגש היה ותיק ממנו והייתה להם מסורת של עבודה משותפת במשך שנים. חגי עשה זאת באצילות, תוך שימוש בכל תכונותיו הטובות ובראשן בכישרון הטבוע בו ליחסי אנוש. חגי היה מעורר כלפיו חיבה באופן יוצא מהכלל. הוא ידע ליצור 'כימיה' עם כל אדם שעמו ניהל משא ומתן או שוחח, השכיל לתת לכל אדם עמו שוחח את תחושת הנוחות. הוא תמיד השתמש בנימוקים לוגיים שאי אפשר היה לעמוד בפניהם או לסתור אותם...

מנקודת מבט מקצועית הערכתי את חגי כ'כוכב' – אדם משכמו ומעלה, בעל פוטנציאל ללא גבולות. הנני משוכנע שאלמלא מותו הבלתי צודק והנורא, חגי היה מגיע להישגים מרשימים בחברה שהקים, וכן בכל תחום אחר שהיה בוחר לעסוק בו".

מתוך דברים שכתב אשר קוטנר, שקדם לחגי בתפקיד נשיא חברת MINT: "... חגי תמיד היה מלא ביטחון, מקסים, נחמד ויוצר קשר הטוב ביותר שהכרתי. נשביתי בקסמיו. במשך הזמן שחלף מאז מותו של חגי ניסיתי לחשוב מה היה בו שגרם לי לאהוב אותו. לא הצלחתי למצוא סיבה אחת. מצאתי הרבה סיבות. חגי היה אולי האדם החרוץ ביותר שהכרתי. החל מחמש בבוקר היה מתחבר לטלפון ולמחשב ובחצות הלילה עוד המשיך לעבוד. חברו לחריצות ולאנרגיה הבלתי נלאית גם האינטליגנציה וההספק האדיר, והרי לכם אדם שמספיק ביום עבודה אחד את מה שהאחרים מספיקים בשבוע.

חגי לא הכיר את המילה 'לא'. הוא ישב עם הלקוח או עם העובד שרצה לומר 'לא', וב'מטחנה' נעימה היה הופך את ה'לא' ל'כן', תוך כדי הוספת האדם לחוג חבריו.

חגי היה רב משימתי. הוא ידע והתמצא בכול. אם בכל זאת נתקל בנושא חדש, למד אותו בשקידה ובמהירות, עד שלא הורגש שלפני זמן מועט נושא זה לא היה נהיר לו כלל.

התכונות שפורטו מספיקות ליותר מאדם אחד, אבל אני אזכור את חגי בעיקר בשל שלוש תכונות: קריאת מצבים פנומנאלית, יצירת קשרים עם אנשים בצורה מדהימה ובעיקר איש משפחה.

אני, המבוגר מחגי במספר שנים, נשארתי לא פעם המום ומופתע איך חגי ה'צוציק' ראה וקרא מצבים במהירות ובזמן אמיתי, בו בזמן שאני לא ראיתים... ראיתי כבר הרבה 'קליברים', אך כזה עוד לא.

יכולתו של חגי לקשור הקשרים ולהיות 'המסמר' בכל פגישה שבה השתתף – מן המפורסמות הן. חגי בטבעיות, בחינניות ובקסם רב התחבר והתחבב על לקוחותיו, עובדיו ועמיתיו. חגי היה שאפתן, והצליח בגיל צעיר להגשים את שאנשים רבים לא זוכים בחיים ארוכים מאוד.

מאחורי כל אדם מצליח עומדת אישה תומכת. כך הייתה סיגל לחגי. בביקורי אצל סיגל וחגי ראיתי משפחה שלמה. סיגל הייתה שותפה מלאה להתלבטויות ולהחלטות הקשות שעמדו בפניהם, ורק טבעי הדבר ששיחתו האחרונה הייתה לסיגל. הגאווה שמילא רועי בחגי נראתה לעין כול. זחילותיו, צעדיו הראשונים, דיבורו, היו בעיני אביו פלא הבריאה, ובהחלט נסכו בו אושר רב, כשחשב שרועי עושה הכול 'הכי טוב'. אני זוכר את האושר של חגי ב'נסיכתו' הקטנה נעמי, דרך שליחת תמונותיה ברשת לכולם, ובעיקר לסבא ולסבתא.

כשעזבתי את החברה היה זה אך טבעי שחגי יחליף אותי. מאוד שמחתי כשנענה לכך מכיוון שידעתי שאני מפקיד את המפתחות בידיים טובות יותר. לאחר שחגי עזב את MINT מאוד רציתי שיעבוד בסביבה קרובה אלי, אך לחגי היו שאיפות גבוהות בהרבה. אני בטוח שהיה מגשימן אילו לא נקטעו חייו בצורה אכזרית כל כך.

אסיים ברוח הימים הנוראים, תרתי משמע, וכמאמר הפיוט: 'אדם יסודו מעפר וסופו לעפר... משול כחרס הנשבר, כחציר יבש וכציץ נובל, וכצל עובר וכענן כלה, וכרוח נושבת. כאבק פורח וכחלום יעוף'. רק חבל שכל זה היה מוקדם מדי.

כמו שכבר אמרתי לסיגל, אני אוהב אותך חגי ואתה תחסר לי".

אחיו הבכור של חגי, ישי שפי, שאהבתו אליו כל השנים הייתה עזה מאוד, לא יכול היה להגיע להלוויה בניו ג'רסי. הוא כתב את הדברים האלה, אותם קרא אביו: ”חגי אחי האהוב והיקר, נדמה שמרחק השנים בינינו הלך והתקצר עם חלוף הזמן. אפילו האוקיינוס הגדול לא כיסה על אהבתנו. שתי ידיך, שכבר נגעו ברקיע הזהב, לא מצאו יד מושיעה אחת לאחוז בה ולהימלט מן החלום המתרסק. הרגלת אותנו לחכות לפגישה הבאה. אנחנו ממשיכים לאהוב אותך מהמקום בו אנו נמצאים, ומבינים שפגישתנו הבאה נדחתה.

סיגל היקרה מפז, אני בטוח שתבונתך וליבך החם ישמרו מכל משמר עלייך ועל הילדים, והלוואי שישמרו גם עלינו ועל העולם האומלל הזה, שכה זקוק לרחמים."

הוקם אתר אינטרנט לזכר חגי: www.hagayshefi.info.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי