קורות חיים
אלברט אברהם, בן חנה ויהודה, נולד במרוקו בכ"ב באייר תשי"ב (17.05.1952). אחיהם של רחל, שמעון, סול, מאיר ומרסל. הוא עלה לארץ עם משפחתו ב–1962. המשפחה התיישבה בשדרות, ואלברט למד בבית ספר בעיר.
אחרי לימודיו שירת בצה"ל, בחיל הקשר, ותרם רבות הודות לשליטתו בשפות מרוקאית וערבית. אחרי שירות החובה שירת במילואים ככל שנתבקש.
אלברט נישא להלן. בשנת 1977 נולד שחר, בשנת 1983 ליאור וב- 1989 נולד עידן. אלברט עבד בעבודות שונות. במשך כשמונה שנים הקדיש את עיקר זמנו לטיפול בילדו החולה במחלה כרונית.
אלברט היה אדם חייכן מטבעו, ללא שמץ יוהרה בהתנהגותו, שקיבל הכול באהבה. את משפחתו אהב יותר מכול. הוא תמיד עזר לזולת ככל שיכל, ומעולם לא כעס על איש.
בשנת 2001 החל לעבוד בשיפוץ בריכת השחייה באלון מורה והכנתה לפעילות שוטפת, לאחר שהייתה מושבתת כחמש שנים. הוא גויס לעבודה זו ע"י אחיינו הרצל, שעסק מזה שנים בתיקון בריכות והיה מנהל הבריכה בעלי. אלברט והרצל עבדו בבריכה באלון מורה במרץ רב, והתכוונו לפתוח אותה בקיץ 2002.
בחודש מרס 2002 אלברט ניצל מפיגוע תופת בסופרמרקט בקריית יובל בירושלים, כשעזב את המקום דקות אחדות לפני הפיצוץ.
במהלך מאי 2002 עסק אלברט בתכנון בר המצווה של בנו עידן, אך לא זכה לחגוג עם בנו.
ביום שלישי בערב, י"ח בסיוון תשס"ב (28.05.2002), נסעו אלברט והרצל, בסופו של יום עבודה, מאלון מורה חזרה לבתיהם בירושלים. בדרכם עצרו בבריכה בעלי, ואלברט שוחח כמה דקות עם אחיינו יצחק. אחר כך, כשעלו לרכב והתכוננו להמשיך בדרכם, שב אלברט למשרד הבריכה כדי לומר שלום לאחייניו, ושלא כהרגלו אף נפרד מאחיינו אבי בלחיצת יד חמה. על כך כתב האחיין: "זו דרכו של עולם, ישנם כאלה שזוכים להרגיש כי נשאר להם רק זמן מועט".
אלברט והרצל יצאו לדרכם וכעבור זמן קצר, בהיותם בכביש עוקף-רמאללה, נפתחה על מכוניתם לפתע אש ממארב של מחבלים פלסטינאים. אלברט נפצע קשה בגבו ואחיינו הרצל, מציל במקצועו, ניסה להנשימו וכן קרא לעזרה. נסיונותיו לא צלחו. אלברט נפטר בזרועותיו.
אלברט היה בן 50 בהירצחו. הותיר אישה ושלושה ילדים, אם, אחים ואחיות. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.