תפריט נגישות

דב דבלה צ'רנוברודה ז''ל

בן מלכה-שיינה ושאול-מנחם
נולד בג' באדר ב' תרצ"ה, 8/3/1935
התגורר בחיפה
נהרג בפעולת איבה
בי"ח בניסן תשס"ב, 31/3/2002
בחיפה - "מצה", נוה שאנן
הובא למנוחת עולמים בחיפה - שדה יהושע
אזור: ד, חלקה: קד, שורה: 4
הותיר: בת-זוג, שלושה ילדים ושישה נכדים, שתי אחיות
דב מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 74

קורות חיים

דב, בן מלכה-שיינה ושאול-מנחם, נולד בתל אביב בג' באדר ב' תרצ"ה (08.03.1935). אחיהם של חנה, נחמה וחנינא, בן להורים שזה עתה עלו מפולין. הוא גדל ברחוב מרמורק בתל אביב ושם עברו עליו ימי ילדותו ונעוריו. דב למד בבית הספר היסודי "ביל"ו" ובתיכון "עירוני א'".

דב התחנך תחילה בתנועת הנוער "בני עקיבא". בהיותו בן 16 עבר לתנועת "מחנות העולים", בסניף תל אביב דרום. במסגרת התנועה עשה דב את שירותו הצבאי בנח"ל, ובשנת 1953 הוא הגיע לקיבוץ משגב עם שבגליל, שם עבד בתור רפתן.

בקיבוץ הכיר דב את אילנה ונישא לה. בשנים הבאות נולדו שני ילדיהם הראשונים, הבן יואב והבת עדי.

בשנת 1962 עבר דב עם משפחתו לקיבוץ בית אורן, וכעבור זמן קצר החל את לימודיו בפקולטה לאדריכלות בטכניון שבחיפה. בהמשך, עברה המשפחה לשכונת רוממה בחיפה, שם נולד הבן שאול.

בסיום לימודיו הוסמך דב כאדריכל וכמתכנן ערים. הוא הקים את המחלקה לעיצוב פנים ואדריכלות במכללת "ויצ"ו" בחיפה, ולימד בטכניון. במקביל, החל את עבודתו כאדריכל עצמאי. במהלך 30 שנות פעילות בתור אדריכל ומתכנן ערים דב תכנן מבני מגורים, שכונות, מבני ציבור ומתקני ספורט.

את עיקר פעילותו ניתב דב למגזר הערבי, שם היה חלוץ בדרכו ובחזונו המקצועי. הוא תכנן תוכניות מתאר של יישובים רבים, בהם אום אל פחם, כפר קרע, בית זרזיר, זלעפה ואחרים. דב שילב בכך את חזונו החברתי, הסוציאליסטי, וחזונו המדיני כציוני וכשוחר שלום, ופעל רבות להענקת זכויות שוות, ולהשוואת תנאי האוכלוסייה במגזר הערבי-ישראלי.

דרכו הפוליטית של דב החלה כסוציאליסט נלהב בנעוריו, ואחר, כשבגר – לקח חלק פעיל במפ"ם, בשל"י וב"ארץ הצבי" (שיסד לובה אליאב). בהמשך חזר לפעילות במפ"ם, כחבר מזכירות וחבר המרכז. כן היה עד יומו האחרון פעיל בתנועת מר"צ. דב היה גם חבר בהנהלת "המרכז הבינלאומי לשלום", פעיל ב"אגודת ה– 40" (אגודת הכפרים הערביים הלא מוכרים), חבר בהנהלת "צוותא חיפה" וחבר בהנהלת "בית הגפן" בחיפה.

דב פעל רבות להתקרבות אוכלוסיות יהודיות ופלסטינאיות בארץ. במסגרת פעילותו הגה והביא לראשונה, החל משנת 1989, למפגשים בין קהל ישראלי לבין מנהיגים פלסטינאים, בהם פייסל אל-חוסייני, זיאד אבו-זיאד, חנאן עשרווי ורבים אחרים, וכן בין מנהיגים פוליטיים ישראלים ליושב ראש הרשות הפלסטינאית, יאסר ערפאת. דב יזם גם את רעיון הרשימה המשותפת יהודית-ערבית (חד"ש - מפ"ם) בחיפה, בבחירות המוניציפליות ב– 1993.

עד יומו האחרון האמין דב בחשיבות הדו-שיח היהודי-ערבי, ופעל ללא לאות למען מטרה זו.

דב שילב בחייו פעילות אמנותית יוצרת. כאמן וכיוצר הוא השתתף במספר תערוכות קבוצתיות ואישיות בחיפה, בתל אביב ובאום אל פחם. עיקר יצירתו התבטא בפיסול בלחם, ובשנת 1993 הציג תערוכת יחיד בגלריה "עמליה ארבל" בתל אביב. דב השתמש גם בחומרים אחרים, אותם אסף מגרוטאות ומחומרים ממוחזרים. ביצירתו שילב טליתות, נעליים ישנות, מזרנים, ספרי קודש ועוד.

בחזונו הגה דב הקמת "גן פעמונים" בנצרת ובבית לחם, שיסמל את הכניסה למילניום החדש ושישמש גשר בין שני העמים החולקים את ארץ ישראל. הוא לא זכה להגשים את חזונו זה.

דב התאלמן מאשתו אילנה בשנת 1998. לימים הוא הכיר את יעל ארמנה, עמה הקים זוגיות מאושרת בשנים האחרונות. תוכניותיהם וחלומותיהם של השניים, כולל נישואים, נקטעו באחת עם רציחתו של דב.

בצהרי יום ראשון, י"ח בניסן חול המועד פסח תשס"ב (31.03.2002), היה דב בין הסועדים במסעדת "מצה" שבשכונת נווה שאנן בחיפה. מחבל-מתאבד פלסטינאי, חגור בחגורת נפץ, פוצץ את עצמו במרכז המסעדה. בפיגוע נפגעו עשרות אנשים. 15 בני אדם נרצחו במקום, בהם דב.

דב היה בן 67 במותו. הותיר בת זוג, שלושה ילדים, שישה נכדים ושתי אחיות. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שדה יהושע בחיפה.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי