תפריט נגישות

יהודית כהן קוצ'יש ז''ל

בת יוליה וצ'אבא
נולדה בי"ז בשבט תשכ"ט, 5/2/1969
התגוררה בשלומי
נהרגה בפעולת איבה
בכ"ח באדר תשס"ב, 12/3/2002
הובאה למנוחת עולמים בשלומי
גוש: ב', חלקה: 32, שורה: 15
הותירה: הורים, בעל, בן ואחות
יהודית מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 69

קורות חיים

יהודית, בת יוליה וצ'אבא קוצ'יש, נולדה בטימישוארה שברומניה בי"ז בשבט תשכ"ט (05.02.1969), אחות לאדית. היא נולדה בעוד הוריה סטודנטים באוניברסיטה. בהיותה בת תשעה חודשים עברה יהודית עם משפחתה להתגורר בעיר דבה, שם גדלה והתחנכה עד כיתה י"א.

היא למדה בשקידה, נוסף ללימודים הפורמליים, גם נגינה בכינור ובפסנתר. את לימודי התיכון עשתה במגמה ריאלית, באחד מהתיכונים הטובים ביותר ברומניה. יהודית הייתה נערה סקרנית שאהבה לקרוא ספרים, הן ספרות יפה והן ספרות עיונית.

יהודית עלתה ארצה בחודש מאי 1986 והיא בת 17. בשל גילה, והקירבה לבחינות הבגרות, נאלצה לחזור על כיתה י"א פעם נוספת. בתום שנתיים של לימודים בתיכון "לאו בק" בחיפה היא סיימה את בחינות הבגרות בהצטיינות, והתקבלה לחוג למתימטיקה והוראה בטכניון במסלול עתודאית. סיפור הקליטה של יהודית בארץ הינו פרק נוסף של הצלחה בחייה.

בשנת 1992 יהודית נישאה לרונן כהן – יליד הארץ, שהתחנך בארצות הברית ושב לישראל סמוך לגיל הגיוס, כדי לשרת בצה"ל.

בתום לימודיה בטכניון, והיא נשואה, יהודית התגייסה לצה"ל, שם שירתה עד להולדת בנה יחידה, דניאל. אחר הולדת הבן עקרו יהודית ובעלה ליישוב שלומי בגליל המערבי, הסמוך לגבול לבנון. הם ביקשו לבנות את ביתם במקום פסטורלי ושליו.

יהודית עבדה במרץ לבניית ביתה. היא לימדה מתימטיקה ומחשבים, והפכה למורה כה מבוקשת, שבשלב מסוים עבדה בחמישה מקומות עבודה בו זמנית, בהם הטכניון, אוניברסיטת חיפה והמכללה למינהל בתל אביב. במקביל, דאגה לחינוך בנה והקדישה ממיטב זמנה למשפחתה. כן החלה בלימודים לקראת תואר שני.

ליהודית היו תחביבים רבים, שמילאו את שעות הפנאי שלה. היא הייתה מנויה לאופרה הישראלית, הייתה חובבת צלילה ספורטיבית וסקי, הרבתה לטייל – בארץ ובעולם – ועוד. משפחתה מעידה, כי עד יומה האחרון ניהלה יהודית חיים מאושרים ומלאי עניין עם משפחתה. חלומה הגדול של יהודית היה להרחיב את משפחתה, ולהמשיך את לימודיה לדוקטורט.

בצהרי יום שלישי כ"ח באדר תשס"ב (12.03.2002) עשתה יהודית את דרכה חזרה לביתה מעבודתה בטכניון. השעה הייתה בערך 12:30, כאשר שני מחבלים פתחו לפתע באש ממארב על המכוניות הנוסעות בכביש כברי-שלומי, כמאה מטרים אחרי הכניסה לקיבוץ מצובה. המחבלים, שחדרו מלבנון, היו מחופשים לחיילי צה"ל והיו חמושים ברובים וברימוני יד. כתוצאה מהירי נפצעו עשרה בני אדם, ושישה אנשים, בהם יהודית, נרצחו.

כוחות ביטחון שהגיעו למקום חיסלו את המחבלים.

יהודית הייתה בת 33 במותה. הותירה הורים, אחות, בעל ובן. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בשלומי.

יהודית הייתה חתומה על הסכמה לתרומת איבריה. אחרי מותה, ובהסכמתו של בעלה, הוצאו שתי הקרניות מעיניה והושתלו אצל חולים. משפחתה אומרת כי בזכות עיניה היפות, האופטימיות והנבונות, ילד אחד ונערה צעירה אחת רואים מדי יום את אור השמש.

מתוך דברי הספד שנאמרו ע"י אחותה של יהודית, אדית: "כל חיי אתגעגע אלייך יהודית / אל צחוקך המתגלגל והמדליק / אל הריבים והעקיצות / ימי ההולדת ושאר השמחות / הוויכוחים וחילוקי הדעות / הארוחות המשותפות והמחמאות / וגילויי הנפש המתאפשרים רק עם אחות /... אני מקווה שטוב לך, גם אם לנו כאן רע / בזאת אאחז בשארית ימי, בלית ברירה".

במהלך ה"שבעה" הגיעו לבית המשפחה נציגי אוניברסיטת חיפה והודיעו, כי בזכות ציוניה הגבוהים במיוחד של יהודית, בזמן ששקדה על תוארה השני, תוענק לה תעודת התואר למרות שלא השלימה את עבודת הסיום שלה. בטקס מרגש שנערך בחודש יוני 2002 קיבלו הוריה של יהודית לידיהם את תעודתה של בתם.

הסטודנטים של יהודית במכללת "עתיד" במעלות הקימו אתר באינטרנט, וקראו לו על שמה: judittech.com. באתר הם מספרים על המורה שהכירו, מובאים מכתבים ששלחו לה תלמידים במהלך השנים ודברים לזכרה, וכן מופיעים פרקים מתוך מערכי שיעור שלימדה בנושאי מחשבים, מערכי שיעור שעוזרים עד היום לתלמידים חדשים.

בתמיכת המועצה האזורית מטה אשר הוחלט להקים אתר הנצחה במקום הפיגוע.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי