קורות חיים
לימור, בת ציפורה ושלמה, נולדה בתל אביב בט"ז באדר תשל"ה (27.02.1975), בת מזל דגים. הייתה בת זקונים להוריה אחרי ארבעה ילדים. עד גיל שנתיים גדלה בבת ים, אז עברה המשפחה לשכונת גילה בירושלים.
לימור למדה בבית הספר היסודי גילה ב', והמשיכה לתיכון המקיף במגמת מזכירות ממוחשבת וניהול משאבי אנוש.
לימור, ג'ינג'ית מתולתלת וחייכנית, הייתה מלאת שמחת חיים ומנהיגה בקרב חברותיה. אהובה על כולם, בעלת אוזן קשבת ורצון לעזור לכל משפחתה ומכריה. בזכות מנהיגותה ונכונותה לעזור נבחרה בתיכון להיות יושבת ראש מועצת התלמידים.
בחודש אוגוסט 1993 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל הקשר, בפיקוד מרכז.
אחרי שחרורה מצה"ל עבדה לימור במשרד העבודה, באגף מעונות יום ומשפחתונים. משם עברה לעבוד ב- 1999 בסניף ירושלים של חברת "גסטטנר ישראל בע"מ", שם עבדה כמנהלת חשבונות עד מותה. חבריה לעבודה מתארים אותה כחברה טובה שנעים לעבוד איתה, אהובה מאוד על עמיתיה ולקוחותיה.
לימור אהבה את החיים, אהבה לבלות ולהתעמל והקפידה מאוד על אסתטיקה – לבושה תמיד בטוב טעם ומאוד מטופחת. הופעתה הנאה העידה גם על יופי פנימי מיוחד, שלימור בורכה בו.
במקביל לעבודתה עברה לימור בהצלחה קורס איפור מקצועי בבית הספר לאיפור של שלי גפני, ועד מהרה נתגלתה יכולתה הרבה כמאפרת. כך הייתה לדמות מוכרת בעיר במסגרות חברתיות, ומבוקשת בתחום האיפור. לימור גם בורכה בכישורי ארגון והייתה אמרגנית של כל האירועים שהיו קשורים אליה בדרך כלשהי, כמו חתונת אחיה, שאליה לא זכתה להגיע.
במוצאי שבת כ"ו באדר תשס"ב (09.03.2002), סמוך לשעה 23:00, התפוצץ מחבל-מתאבד בתוך "קפה מומנט" ההומה אדם בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב בן-מימון. המקום נהרס כליל, עשרות אנשים נפגעו ו- 11 נרצחו. לימור, שהייתה באותו בוקר בים ובצהריים במסעדה, תכננה לנוח בערב אך יצאה לקפה בהזמנת חברותיה. היא נרצחה במקום.
בת 27 הייתה במותה. לימור הניחה הורים, שלושה אחים ואחות. הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.