תפריט נגישות

יוסף אלפסי ז''ל

בן חנה וחנניה
נולד בו' בשבט תשי"ד, 10/1/1954
התגורר בראשון לציון
נהרג בפעולת איבה
בג' בסיון תשס"א, 25/5/2001
הובא למנוחת עולמים בראשון לציון - גורדון
חלקה: יד, שורה: 5
הותיר: אישה, ארבעה ילדים, נכד ותשעה אחים ואחיות
יוסף מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 62

קורות חיים

יוסף, בן חנה וחנניה, נולד בקזבלנקה שבמרוקו בו' בשבט תשי"ד (10.01.1954). אחיהם של מימי, מאיר, שלום, אבלין, מנחם, רג'ין, מרים, אילן ופופר. הוא עלה לישראל עם המשפחה בשנת 1964.

יוסף גדל והתחנך בבת ים, למד בבית הספר הממלכתי-דתי "אורות".

את שירותו הצבאי עשה יוסף בחיל התותחנים. הוא השתתף במלחמת יום כיפור ובמלחמת שלום הגליל. עד יומו האחרון המשיך לשרת במילואים, לרבות בשנתיים האחרונות לחייו – בהתנדבות.

יוסף נישא למרגרט בשנת 1976. הזוג עבר להתגורר בתל אביב. בשנת 1981 עברה המשפחה לראשון לציון. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים: אנה, שמואל, קטי ויפית.

יוסף שימש כמסגר מרבית חייו – עבד בחברת "פסח ובניו" ובחברת "פרט בע"מ". תקופה מסוימת שימש כטכנאי מזגנים תעשייתיים בחברת "קדר מיזוג אוויר". בשנת 1993 החל לעבוד בעיריית ראשון לציון בתור אחראי המסגריה.

יוסף היה בראש ובראשונה איש משפחה חם ומסור, "עמוד התווך של משפחתו", העידו מקורביו. בין השנים 1999 ו- 2001 חיתן את בתו הבכורה ואת בנו היחיד, וכן נולד נכדו הראשון, אשר הסב לו אושר שלא ידע מעולם, כפי שמספרים בני המשפחה.

ביום רביעי א' בסיוון תשס"א (23.05.2001), בשעות לפני הצהריים, נחטף יוסף מהאתר בו נבנה ביתו העתידי ביישוב גינות שומרון. הוא נחטף על-ידי ארבעה פלסטינאים מפועלי הבניין שעבדו במקום. המחבלים רצחו אותו במרחק של כקילומטר מהיישוב, העבירו את גופתו למקום אחר כשלושה ק"מ משם, ובהמשך – הציתו את הגופה והשליכו אותה לוואדי סמוך. את רכבו ואת הארנק שהיה ברשותו שדדו.

לאחר כיממה נתפסו כמה ממרצחיו של יוסף על-ידי כוחות הביטחון, והם הובילו את הכוחות למקום הגופה. המחבלים נשפטו, הורשעו ונכלאו בישראל.

יוסף היה בן 47 במותו, הותיר אישה, שלוש בנות ובן, נכד ואחים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין החדש בראשון לציון.

יוסף הונצח באתר האינטרנט "קדיש".

להלן מובאים מעט מדברי בתו הבכורה, אשר נאמרו במהלך משפטו של אחד מרוצחי אביה: "אבי היה בן 47 במותו, לא היה קבלן גדול אלא עובד עירייה פשוט אשר ביקש לבנות בית בישראל. הוא היה אדם משכמו ומעלה – בעל, אבא, סבא, אח – היה צנוע, אוהב, חבר, בעיקר טוב לב, רחמן ורודף צדק – צדק היה חשוב לו מכל... הוא היה מעבר לאבא. היה חבר, יועץ, תומך, מעודד, היה עמוד התווך של המשפחה. כל אדם שרק היה צריך עזרה, לפני שיבקש אבי היה מתנדב לעזור. באנשים שרצחו אותו הוא ראה חברים, בני אדם, ואפילו כשנולד נכדו הראשון, 3 חודשים לפני שנרצח, הוא קנה כיבוד לפועלים שעבדו איתו, בין היתר הנאשם... אבא, לעולם לא נסלח, לעולם לא נשכח!"

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי