קורות חיים
טוני, בן מרקו וגילה, נולד בי"א בטבת תשכ"ה (16.12.1964). גדל באשדוד.
טוני היה בן בכור להוריו ונכד ראשון במשפחה. ילד יפה מראה, חכם, מוקף חברים ומלא שמחת חיים שהחיוך לא מש מפניו. בנעוריו אהב טיסנים, טבע ובעלי חיים, והצטיין ברכיבה על סוסים.
טוני למד בתיכון בעירו ואחר כך בפנימיה החקלאית בפרדס חנה. בהמשך למד חשמלאות בניין בקורס של משרד העבודה. הוא למד בבית הספר הטכני של חיל האויר בחיפה, ומשם המשיך לשירות צבאי בחיל האויר.
אחרי שחרורו שהה תקופה קצרה בארצות הברית וחזר לארץ, מתוך געגועים ואהבה למולדת. הוא הלך בעקבות אהבתו לצפון, נישא ליעל וקשר את גורלו בקריית שמונה.
טוני היה קשור בכל נימיו לצפון, לנופיו ולאנשים שבו. בקריית שמונה התגייס למשטרה, ליחידה מיוחדת שעל גבול הצפון. תשע שנים שירת במשטרת ישראל והיה לחוקר בדרגת רס"ר. בשנת 1997 פרש, והקים חברת אבטחה וכח-אדם פרטית, "לב אריה".
טוני הקרין חמימות, לבביות ואנושיות לכל הסובבים אותו. אהבת הזולת ושמחת החיים היו סימן ההיכר שלו, הסיוע שהגיש היה מלווה תמיד במילת עידוד. טוני היה מאגר עצום של אהבה, נתינה ורעות. הוא התנדב בעתות חירום תוך סיכון חייו והקדיש את כל זמנו לפעילות ציבורית, היה פעיל במגן-דוד-אדום ובמשמר האזרחי. באומץ לב ובמסירות נהג להגיע בעיתות מצוקה לבנין העיריה בקריית שמונה, כדי לבדוק כיצד יוכל לעזור.
ביום חמישי י"א בתמוז תשנ"ט (24.06.1999), סמוך לחצות הלילה, לאחר שעות של הפגזות קטיושות על קריית שמונה ויישובי האזור, נפל פגז בכניסה לבניין העירייה, בסמוך לאנשים שהשתתפו בעבודת הפיקוד והפיקוח העירוני. טוני, שבא לעזור, ואיתו שמעון אלימלך, נהרגו, ואדם נוסף נפצע.
טוני, בן 34 במותו, נקבר באשדוד. הותיר אחריו אישה, שני ילדים: נוי ושי, הורים ושלושה אחים.
לזכרו כתבה אימו:
"לטוני בכורי, שנשמתו ורוחו עמנו לעד.
אני יודעת ואני גם מרגישה, שאתה בגן עדן עם מלאכים, שומר עלינו מגבוה.
אך בוכים הלבבות ודומעות העיניים, נשרפת הנפש מן הכאב וזועקים כולנו לשמים, קשה הפרידה וצובטת בלב.
עולמנו התהפך ולעולם לא יהיה מה שהיה קודם, ואני מצפה בסתר, אולי עוד יגיע טלפון.
הייה שלום בני..."