רינה בושקניץ שושנה ז''ל

קורות חיים

רינה, בת ליזה ואהרון שושנה, נולדה בתל אביב בכ"א בתמוז תש"ג (24.07.1943). היא גדלה בבני ברק במשפחה גדולה וחמה עם חמש אחיות ואח, סיימה תיכון ברמת גן ולמדה בבית ספר לאחיות בתל אביב.

רינה החלה לעבוד כאחות בבית חולים "דונולו" ביפו ומשם עברה לבית החולים בצפת, שם עברה קורס לחדרי ניתוח. משנישאה לדב בושקניץ בשנת 1966 עברה רינה לעבוד בבית החולים "רמב"ם" בחיפה.

הזוג גר בחיפה ונולדו בניהם דני וערן. רינה אהבה מאוד את הארץ ונופיה ואהבה לטייל עם משפחתה, היתה אחות רחמניה בעבודתה, ואם מסורה בביתה.

בשבת ב' באדר ב' תשל"ח (11.03.1978) אחר הצהריים הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על-גבי שתי סירות גומי, הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל אחרי ששהו יומיים בים, איבדו את דרכם ושניים נוספים טבעו. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע, תיחקרו אותה לגבי מיקומם ורצחו אותה. משלא הצליחו לקחת את מכוניתה צעדו לעבר כביש החוף, הכביש הראשי בין חיפה לתל-אביב, וסמוך לשעה 16.30 החלו לפעול.

הם עצרו מונית שחלפה בכביש, שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה החלו להתקדם דרומה לתל-אביב. יתר המחבלים עצרו ביריות אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של אגד: עובדי אגד ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. בין הנוסעים היו גם רינה, בעלה דב שהיה נהג ומדריך באגד, ושני בניהם. המחבלים נכנסו לאוטובוס, כפתו את ידי הגברים ודרשו מהנהג לנסוע לכיוון תל אביב, במהלך הנסיעה ירו מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. מהירי נהרגו ארבעה אנשים.

ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים, העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה תוך שהם ממשיכים בירי מהחלונות. במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס אגד נוסף, קו 901 מתל-אביב לחיפה שנהגו ניסה להימלט מהם. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו, העלו את נוסעיו לאוטובוס בו היו והמשיכו לדהור לעבר תל-אביב.

כל ניסיונות המשטרה לעצור את האוטובוס, בו כבר היו למעלה מחמישים איש, לא הצליחו עד שמעט צפונית לצומת הקאונטרי-קלאב (צומת גלילות) פגעו יריות השוטרים בגלגלי האוטובוס והוא נעצר. בין המחבלים לבין כוחות משטרה שהיו במקום התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרצו החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים שהחלו להימלט.

בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה, שלושים ושניים ילדים ומבוגרים, וכן שלושה מאנשי כוחות הבטחון, ניספו במהלך אותו היום. רינה נפצעה קשה והורדה מן האוטובוס, אך המחבלים החזירוה לרכב והיא מתה לעיני בעלה וילדיה. מיד אחריה נורה בעלה דב, ומת לעיני ילדיו שהסתתרו מתחת לספסל.

רינה היתה בת 34 במותה. הותירה שני בנים, הורים, אחיות ואח. בעלה מת איתה. הובאה למנוחות בבית העלמין כפר סמיר, בחיפה.

לזכר הנרצחים הוקמה אנדרטה במערב כביש החוף, סמוך למקום האירוע בצומת גלילות.