תפריט נגישות

אהרון קציר ז''ל

בן צילה ויהודה
נולד בתרע"ג, 1913
התגורר ברחובות
נהרג בפעולת איבה
בי"ח בסיון תשל"ב, 30/5/1972
הובא למנוחת עולמים ברחובות - ישן
אזור: י', שורה: י'
הותיר: אישה ושלושה ילדים
אהרון מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 47

קורות חיים

אהרון נולד בשנת תרע"ג (1913) בעיר לודז' בפולין להוריו יהודה וצילה קצ'לסקי. (כעבור שנים נענה לבקשתו של דוד בן-גוריון, ועברת את שם משפחתו). המשפחה, שכללה את ההורים, אהרון הבכור ואחיו הצעיר אפרים, עלתה לארץ ישראל בשנת 1925 והתגוררה בירושלים.

אהרון למד בגימנסיה העברית ברחביה. כבר משחר נעוריו התגלה כברוך כשרונות ודמות כריזמטית בקרב חבריו. הוא היה תלמיד מצטיין בכל המקצועות, השתתף בתזמורת המנדולינות בירושלים, צייר ושר יפה. אהרון היה איש רעים להתרועע, איש שיחה מרתק, רחב אופקים ובעל חוש הומור שופע.

אהרון היה פעיל בהקמתו של ארגון הנוער של תנועת העבודה – "הבחרות הסוציאליסטית העברית בארץ ישראל". כמדריך וכחבר השפיע על גיבוש צביון הארגון, ששאף לחנך את הדור הצעיר ליצירה ולהגשמה ברוח הסוציאליזם העברי. חניכי הארגון התנדבו לפעולות הגנה ולמחנות עבודה, כדי להבטיח עבודה עברית וכדי להקים גרעינים להתיישבות.

בשנת 1932 החל אהרון ללמוד ביולוגיה וכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים את עבודת הדוקטור שלו בהצטיינות, והחל לעבוד כאסיסטנט במעבדה לכימיה אורגנית עיונית ומקרו-מולקולרית. באותה תקופה הרחיב את ידיעותיו בפיזיקה, מתמטיקה ופילוסופיה כמקצועות משלימים למדעי החיים.

אהרון נשא לאישה את רינה. בשנים הבאות נולדו לבני הזוג שלושה ילדים. במקביל לעבודתו המדעית עסק בפעילות בטחונית, כחבר ה"הגנה" ומפקד בירושלים, ובמחקר צבאי, כאחד ממייסדי מחלקת המדע של ה"הגנה" ב- 1947. מחלקת המדע הפכה לחיל המדע של צה"ל – חמ"ד, ובימינו לרשות לפיתוח אמצעי לחימה – רפא"ל.

בשנת 1943 פרסם אהרון, יחד עם פרופ' ישעיהו ליבוביץ' וד"ר משה בריל, את הספר 'חידושי המדע במלחמה'. בספר הוצגו לקורא חמרי הנפץ החדשים, נושאים של תזונה ובריאות בשעת חירום, מקומה של הפסיכולוגיה בשירות המלחמה המודרנית ועוד.

בשנת 1948 נענו האחים קצ'לסקי להזמנתו של פרופ' חיים ויצמן, להצטרף למכון ויצמן למדע ברחובות. אהרון הקים את המחלקה לפולימרים, שבראשה עמד עד יומו האחרון. אפרים הקים את המחלקה לביופיזיקה ועמד בראשה עד לבחירתו לנשיאה הרביעי של מדינת ישראל, בשנת 1973. בנוסף יסד אהרון את המעבדה לפלסטיקה של המכון, על-מנת לפתח חמרים חדשים וכדי לתרום לקשר בין המחקר הבסיסי למחקר התעשייתי.

בסוף שנות החמישים פעל אהרון להקמתה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים – מוסד שנועד לדאוג לרמה הגבוהה ביותר של המחקר העיוני בישראל, ללכד את המדענים ואנשי הרוח בארץ, וכן לייצג את המדע הישראלי במסגרות בינלאומיות. בשנת 1959, אחרי קשיים רבים, הושלמה המשימה ובחוק האקדמיה נקבע שמטרתה העיקרית הינה ביסוס המחקר במדינת ישראל וטיפוחו. עד שנת 1962 שימש פרופ' קציר כסגנו של הנשיא הראשון של האקדמיה, מרטין בובר, ובשנים 1962 עד 1968 כיהן כנשיא האקדמיה.

פרופ' קציר השתתף גם בהקמת מוסד ון-ליר בירושלים וכיהן כנשיאו השני, כן היה פעיל בהקמת אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע וסייע בעיצוב דמותה האקדמית.

אהרון קציר – המדען וההומניסט, איש החזון והמעש – נודע גם כמרצה מחונן. את יכולתו זו רתם לא רק לשם הרצאות מדעיות בפני מדענים, אלא גם לצורך הסברה לקהל הרחב. בשל כך נחשב לאחד מאבות המדע-לעם בארץ. ספרו 'בכור המהפכה המדעית' והרצאותיו ברדיו הפיצו את דבר המדע בחוגים רחבים.

פרופ' אהרון קציר זכה בכיבודים ישראליים ובינלאומיים רבים, ובהם פרס ישראל למדעי הטבע בשנת 1961, פרס ויצמן ופרס רוטשילד. הוא היה נשיא הארגון הבינלאומי לביופיזיקה שימושית וטהורה, וחבר חוץ של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

ביום שלישי בערב, י"ח בסיוון תשל"ב (30.05.1972), הגיעו לנמל התעופה בלוד, בטיסת אייר-פרנס, שלושה מחבלים ממוצא יפני. הם ניגשו, כמו יתר הנוסעים, למסוע המזוודות על-מנת לאסוף את מזוודותיהם. ברגע שהמזוודות היו ברשותם, הוציאו מתוכן המחבלים כלי נשק ורימונים והחלו לירות לכל עבר. עשרות אנשים - נוסעי טיסת אייר-פראנס וטיסות אחרות, קהל שהמתין מעבר לקיר הזכוכית לבני משפחה שחזרו לארץ ועובדי שדה התעופה – נפגעו. עשרים וארבעה איש נרצחו, ובהם שמונה ישראלים והיתר - תיירים. פרופסור אהרון קציר, שחזר מכינוסים מדעיים באירופה, היה בין ההרוגים.

שניים מהמחבלים חוסלו במהלך הקרב. השלישי - קוזו אוקאמוטו - פרץ החוצה וירה לעבר נוסעי שתי טיסות נוספות שנחתו באותם רגעים, עד שלבסוף נתפס בידי כוחות הביטחון.

פרופסור אהרון קציר היה בן 59 במותו, הניח אישה – ד"ר רינה קציר, ושלושה ילדים: פרופ' אברהם קציר, ד"ר יעל קציר וד"ר גדי קציר.

במכון ויצמן למדע ברחובות פועל מרכז אהרון קציר-קצ'לסקי, המעודד פעילויות שונות במדעי החיים בכלל, ובשדות המחקר המולקולרי והביופיזיקלי בפרט.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי