קורות חיים
יוחנן, בן חנה ועמנואל, נולד בחיפה בי"ט בטבת תרצ"א (08.01.1931). בגיל צעיר עברה המשפחה להתגורר בגבעת עדה ומשם עברו לתל מונד, שם למד בבית הספר האזורי.
כחניך בית ספר בהתיישבות העובדת ראה יוחנן את מקומו בשורות הפלמ"ח. ראשית דרכו הייתה במסגרת הפלוגה הימית (פלי"ם), אולם בפרוץ הקרבות הראשונים במלחמת העצמאות הצטרף לחטיבת הנגב של הפלמ"ח, ואיתה עבר את כל שלבי הלחימה וההגנה על הישובים בנגב.
במסגרת שירות המילואים חזר יוחנן לשרת בחיל הים.
בחטיבת הנגב הכיר יוחנן את מיכל. השניים נישאו ביום 06.06.1950, ועד לקבלת משק חקלאי בכפר הס התגוררו בבית אביו של יוחנן בכפר זיו, גוש תל מונד. שם עשו את צעדיהם הראשונים בביסוס חייהם על החקלאות, ושם נולדו ילדיהם ארנון וחני.
באותה תקופה החל יוחנן לעבוד בנגב. חברת "מחצבי ישראל" (תמנע) החלה בפעולות קידוחים בנגב, וליוחנן הוצע להיות האחראי על ליווי שיירות העובדים בדרכם למחנה הקידוחים, שהיה בסביבות עין יהב.
ביום שני א' באב תשט"ז (09.07.1956), כחמישה קילומטרים צפונית לחצבה, התקיפה כנופיה בת עשרה מחבלים (פדאיונים) את מכונית העובדים. במטח האש הראשון של התוקפים נהרג חיים דובינסקי, ויוחנן נפגע. למרות פציעתו הסתער יוחנן עם נשקו לעבר המחבלים, אך כדור שני פגע בראשו והוא נהרג.
בן 25 היה יוחנן במותו. הותיר אחריו אב, אישה, בן ובת. הובא למנוחות בבית העלמין בתל מונד, ונטמן סמוך לאחיו בנימין, שנהרג מירי מסתננים שלוש שנים לפני כן, בעת שירותו בצבא.