תפריט נגישות

אסתר ביטון אוחנה ז''ל

בת דוד
נולדה בתרס"ג, 1903
התגוררה בירושלים
נהרגה בפעולת איבה
בי"ב באדר א' תש"ח, 22/2/1948
בירושלים - בן יהודה
הובאה למנוחת עולמים בירושלים - סנהדריה
גוש: ג, חלקה: ג, שורה: כב
הותירה: בעל, שבעה ילדים וחמישה נכדים
אסתר מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 15

קורות חיים

אסתר, בת דוד אוחנה, נולדה בשנת תרס"ג (1903) במרקש, מרוקו.

עלתה לארץ ישראל בשנת 1922 עם בעלה משה ביטון. למשפחה נולדו שבעה ילדים. הם התגוררו ברובע היהודי בעיר העתיקה, ומשה עבד כסנדלר. בשנת 1936 עזבה המשפחה את העיר העתיקה ועברה לשכונת שבת צדק. אסתר סייעה לפרנסת המשפחה בעבודתה בניקוי משרדים ברחוב בן-יהודה במרכז ירושלים.

במהלך חודש פברואר 1948 החליט עבד אל קאדר אל חוסייני, מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים, לבצע פיגוע גדול בלב ירושלים היהודית. משימה זו בוצעה על ידי שישה עריקים, שוטרים וחיילים בריטים, ששיתפו פעולה עם הערבים וגנבו למענם שלוש משאיות צבאיות ומשוריין אלחוט בריטי. על שלוש המשאיות הועמסו למעלה מטונה חומרי נפץ וכן אמצעי חבלה נוספים.

ארבעת כלי הרכב, נהוגים בידי העריקים הבריטים, יצאו לדרכם בשעת בוקר מוקדמת של יום ראשון, 22.02.1948 מעימוואס ליד לטרון. בהגיעם למבואות ירושלים, ליד רוממה, נעצרו לפני מחסום יהודי שלאנשיו ניתנה הוראה לעשות חיפוש ברכב ואצל נוסעים ערביים, אך לא ברכב בריטי. לכן לא יכלו אנשי המחסום לעצור את השיירה והיא המשיכה בדרכה לרחוב בן-יהודה במרכז ירושלים היהודית. כלי הרכב נעצרו, הבריטים הדליקו את פתילי חומרי הנפץ וירו בשני יהודים שעברו בסמוך. מיד אחר כך עלו על המשוריין והסתלקו מהמקום בנסיעה מהירה.

בנה של אסתר מספר: "בבוקרו של אותו יום ראשון השכימה קום לצאת לעבודתה בניקוי משרדים וחנויות ברחוב בן-יהודה - מאחר שהתנדבה לנקות גם משרדים במקום קרובת משפחה שביקשה ממנה לצאת במקומה, כדי לאפשר לה לעזור בהכנות לאירוע משפחתי, אסתר נענתה לבקשתה, השכימה קום, נפרדה מהילדים בעודם ישנים ויצאה לדרכה. בסביבות השעה 06:45 נשמע פיצוץ עז שהחריד את כל ירושלים. בהישמע הפיצוץ, הסבתא שהתגוררה עם המשפחה ספקה כפיים וצעקה: "אסתר שלי הלכה!".

בהתפוצצות האדירה נהרסו ארבעה בניינים. בהם המלונות "אטלנטיק" ו"אמדורסקי" בהם היו הרוגים רבים, ושני בנייני דירות נוספים. כמו כן נפגעו קשה בניינים נוספים בסביבה. רוב הנפגעים שהו בבתים שנהרסו ובבתי המלון, היו בהם גם משפחות שלמות. כמה עשרות נפגעו קשה ושניים מהפצועים נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם. שלושה מ- 52 החללים הוכרו כנופלים במערכות ישראל והשאר היו אזרחים. כ- 200 נפצעו באורח קל מהפיצוץ. היה זה האסון הכבד ביותר שפקד את היישוב היהודי בירושלים, באירוע אחד, במלחמת העצמאות.

"בשעות הבוקר המאוחרות", ממשיך ומספר הבן, "כבר ידענו את גודל האסון ויצאנו לחפש את אימא בבתי החולים אליהם הגיעו הפצועים וההרוגים". אסתר הוגדרה כנעדרת, ורק ביום רביעי, שלושה ימים אחרי הפיצוץ, ניתן היה לזהות את גופתה שנמצאה מרוסקת - על סמך הצמה, וטבעת הנישואין שנשארה על ידה, נקבעה זהותה בוודאות.

אסתר נהרגה בי"ב באדר א' תש"ח, (22.02.1948). הותירה בעל, שלושה בנים, ארבע בנות וחמישה נכדים. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה שבירושלים, משום שהגישה לקבורה בהר הזיתים לא נתאפשרה עקב התנכלויות הפורעים הערבים.

"אימא היתה אשת חיל במלוא מובן המילה", כותב בנה, "היטיבה לנהל בית ומשפחה גדולה ולהעניק חום לכל הסובבים אותה, לסייע בפרנסת הבית מבלי להתלונן על הקשיים שהיו מנת חלקה. התנדבותה לעזור לקרובת משפחה עלתה לה בחייה, ואותנו הותירה יתומים ועזובים".

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי