יעקב ישראלוב ז''ל

קורות חיים

בן חפציבה ויונתן. נולד בשנת 1898 בסמרקנד, בירת בוכארה (שהשתייכה לרוסיה). יעקב קיבל חינוך דתי. אביו היה מעשירי העיר סמרקנד, נשיא הקהילה היהודית במקום וציוני נלהב.

בשנת 1913 עלה יעקב לראשונה לארץ-ישראל יחד עם אביו. הם קנו חלקת אדמה בירושלים והקימו עליה בית-מידות, שברבות הימים היה למרכז השכונה הבוכארית בירושלים. השניים חזרו לבוכארה כדי לארגן עליית יהודים לארץ. מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית, שבאה בעקבותיה, רוששו כליל את המשפחה והפכוה לענייה וחסרת-כול.

בשנת 1933 עזבו בני-המשפחה פעם נוספת את בוכארה, ובמשך שלוש שנים ניטלטלו מארץ לארץ, עד שהגיעו בשנת 1936 לירושלים. עם הגיעו לירושלים הצטרף יעקב להסתדרות הכללית ולארגון ה"הגנה", ונשלח מטעמה לכיבוש עבודה במחצבה האמריקנית בהר הקסטל, מאחורי תל-ארזה.

בפרוץ מאורעות הדמים תרצ"ו - תרצ"ט, ביום י"ט בתמוז תרצ"ו, נורו יריות לעבר האוטובוס שבו נסע יעקב. הוא נפצע קשה, הועבר לבית-חולים, וביום כ"ז בתמוז תרצ"ו (17.7.1936) מת מפצעיו.

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שעל הר הזיתים בירושלים. השאיר אישה, ארבעה בנים ושלוש בנות.

שמו מונצח בספרים מאורעות תרצ"ו, בדם וכאש - מאורעות תרצ"ו-תרצ"ז וספר האישים.