קורות חיים
בן דינה ואליהו. נולד בשנת 1909 בנארבקה, ליד ביאליסטוק שבפולין.
היה חבר פעיל בתנועת "החלוץ" בעירו ואחד מראשיה, וכן חבר ומזכיר בסניף "הקרן הקיימת". בשנת 1935 עלה יצחק לארץ-ישראל והשתקע בירושלים. הוא עבד כאופה ונבחר לוועד האופים.
על תכונותיו התרומיות כאדם וכחבר ועד סיפר אחד מחבריו לאגודה: "לא זמן רב היה בינינו, רק חודשים ספורים, אך מיד הכרנו בו חבר מסור נאמן וגלוי-לב והתקרבנו אליו. כעבור זמן קצר בחרנו בו כעוזר למזכיר האגודה. הוא נכנס גם לפעולות הוועד והיה פעיל בחלוקת העבודה באגודתנו לפועלים מחוסרי מקומות קבועים. קרה ואני חליתי ימים אחדים. ביום ה' בשבוע פניתי לילובסקי ושאלתי: 'אולי יש איזו אפשרות לעבוד עבודה נוספת באפיית חלות?' הוא חשב מעט וענה: 'שוב תשוב לעבודה'. כעבור זמן נודע לי, שהוא ויתר על יום עבודתו-הוא ; וכששאלתיו על כך, אמר: 'ראשית, אין אני נצרך גדול כל-כך ; ושנית, אני רווק, ואתה בעל משפחה; ודוגמאות דומות לאלה יש הרבה לספר עליו".
בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו- תרצ"ט, ביום כ"ה באייר תרצ"ו (11.5.1936), כאשר נסתיימה ההצגה בקולנוע "אדיסון" בירושלים, יצא קהל רב מן האולם. לפתע נורו חמש יריות על-ידי ערבי, שעמד בסמטה הסמוכה ונמלט במכונית שהמתינה לו. יצחק נפגע בריאה והובל במצב אנוש לבית-החולים, שם נפטר מפצעיו. רעייתו מזה שנה, גיטה, היתה לידו כשנפצע.
הובא למנוחת-עולמים בהר הזיתים בחלקת קדושי תרפ"ט. הניח אישה בחודש השישי להריונה. בנו עוזי נולד לאחר כמה חודשים.
ב- 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, חזר הבן עוזי מהשתלמות באנגליה למלחמה. נפל ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973) ליד האגם המר. הניח אישה ושני בנים.
זכרו של יצחק הונצח בספרים "מאורעות תרצ"ו" ו"בדם ובאש - מאורעות תרצ"ו - תרצ"ז".