שולמית שולה כהן ז''ל

קורות חיים

שולמית (שולה), בת יהודה ואסתר, נולדה בי"א בסיוון תשי"ט (17.06.1959) בקריית שמונה. למדה בבית הספר היסודי קורצ'אק בקריית שמונה, והמשיכה לתיכון דנציגר בעיר.

נערה ספורטיבית ובעלת כושר גופני מעולה הייתה, שאהבה להתעמל ולרוץ וחיכתה בקוצר רוח לשיעורי הספורט השבועיים בבית הספר. כשנפתח חוג לכדורסל הייתה שולה הראשונה להירשם אליו, ולא החמיצה אף משחק.

נערה חברותית מאוד ואהודה על חבריה, חייכנית, אופטימית, תוססת ובעלת כריזמה. היא אהבה לעזור, לא נטרה וסלחה בקלות.

ביום חמישי לפנות בוקר, י"ט בניסן, חול המועד פסח תשל"ד (11.04.1974), חדרה חוליה בת שלושה מחבלים מלבנון לשטח ישראל. בשעת בוקר מוקדמת הגיעה החוליה לעיר קריית שמונה. חברי החוליה נכנסו לתוך בניין בית ספר, אך משראו שהבניין ריק, יצאו ממנו ועברו למבני מגורים שנמצאו בסמוך, ברחוב יהודה הלוי.

תחילה נכנסו לבניין מספר 13 ועלו לקומה ראשונה. שולה אכלה ארוחת בוקר ביחד עם אימה ואחיה, שעה שהמחבלים דפקו על דלת ביתם. הם פרצו פנימה וירו למוות באימה של שולה, אסתר, ובאחיה דוד.

שולה נורתה בבטנה. היא זחלה מהבית לחדר המדרגות וזעקה לעזרה, אולם השכנים חששו לצאת אליה מפחד שהמחבלים עדיין אורבים להם בבניין. שולה התבוססה בדמה במשך כמה שעות, עד שנפטרה מאובדן דם.

אבי המשפחה והבנות שרה ומיכל לא היו בבית, ולא נפגעו. האחיות מיכל ושולה היו יום לפני כן בביקור אצל דודתן במושב דבורה, והדודה הציעה להן להישאר אצלה כמה ימים. מיכל נשארה אך שולה החליטה לחזור לבית המשפחה, וכך הגיעה לקריית שמונה לפני הפיגוע.

המחבלים יצאו מהבניין והמשיכו במסע ההרג שלהם בבניין השכן. לאחר מכן התבצרו על גג הבניין, ונלחמו עד שכוחות הביטחון הצליחו לפגוע בהם.

באותו יום נרצחו בקריית שמונה 16 אזרחים ושני חיילים.

שולה הייתה בת 14 במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בקריית שמונה ונטמנה לצד אימה ואחיה, שנהרגו באותו פיגוע.