קורות חיים
הרב שלמה יצחק, בן שושנה והרב מנחם שפירא, נולד בתל אביב בט"ז בשבט תשי"ד (20.01.1954). בן בכור להוריו, אח לנחמה, דוד, שמואל, רחל, יוסף, שרה וחיים. גדל בתל אביב, למד בבית הספר "יסודי התורה", המשיך לישיבת "פוניבז' לצעירים" בבני ברק ומשם המשיך לישיבת "פוניבז'" הגדולה. בכל לימודיו בלט בכשרונותיו ובהתמדתו.
משבגר נשא שלמה לאישה את רבקה (לבית וקסלשטיין) וגר עימה בירושלים. לבני הזוג נולדו שבעה ילדים: מרדכי, דוד, אסתר, שרה, פנחס, יהודה ויהושע.
לאחר נישואיו למד שלמה בכוללים של "נובהרדוק" ו"מיר" בירושלים. משסיים את לימודיו בכולל שירת בצה"ל. בתום שירותו פנה לתחום החינוך, והחל ללמד בבית הספר "סנהדרין".
אחרי שנתיים בהן עבד כמורה החל שלמה לעבוד במשרד השיכון בתחום המחשבים, היה מתכנת בכיר במשרד זה עד מותו. נודע בקרב חבריו לעבודה במידותיו הטובות, בטוב ליבו ובנכונותו לעזור לכל פונה.
שלמה תרם רבות למען מעוטי יכולת וללומדי תורה, הן בכסף והן במעשים. היה ממקימי בית הכנסת "צא'י" ברמות פולין, ונמנה על חשובי המתפללים והמשתתפים בשיעורי תורה במקום. התמסר מאוד לצרכי בית הכנסת, והיה פעיל בארגון הצדקה בשכונתו. יושרו היה לשם דבר, וכך גם מאור פניו. אהב שלום ורדף שלום, היה ראשון לכל דבר שבקדושה.
ביום שני י"ז בתשרי, ב' של חול המועד סוכות תשס"ג (23.09.2002), נסע הרב שלמה עם שלושה מילדיו לחברון, להתפלל על קברי האבות במערת המכפלה. לאחר שהתפללו יצאו לטייל בשכונות היהודיות באזור, שהיו מאובטחות מאוד בשל ההמונים שהגיעו להתפלל בעיר. בשובם משכונת אברהם אבינו אל מערת המכפלה, שם המתין להם האוטובוס לירושלים, עברו ב"סימטת תנובה", ומחבל שהסתתר בשוק הערבי (הקסבה) פתח באש עליהם. שלמה ושלושת ילדיו נפגעו.
שלמה נפצע באורח אנוש, הועבר לבית חולים בירושלים אך נפטר על שולחן הניתוחים. בנו יהושע נפצע קשה, והבנים יהודה ופנחס נפצעו באורח קל.
הרב שלמה יצחק היה בן 48 בהירצחו. הובא למנוחות בליל י"ח בתשרי בבית העלמין בגבעת שאול, הר תמיר בירושלים. הותיר הורים, אישה ושבעה ילדים, ארבעה נכדים, אחים ואחיות.
הרב שלמה יצחק שפירא זכה לראות בחתונת שלושת ילדיו הגדולים, מרדכי, דוד ואסתר. שבועיים לאחר מותו התקיימה חתונת בתו, שרה. כל צאצאיו הולכים בדרכו, דרך התורה.