מרדכי מטוויי ליפקין ז''ל

קורות חיים

מרדכי (מטוויי), בן סופיה ויצחק, נולד במוסקבה בירת ברית-המועצות בכ"ח בתשרי תשט"ו (25.10.1954).

כבר בגן הילדים התגלה מרדכי כצייר מוכשר, ובמקביל לבית-ספר תיכון סיים בית-ספר לאמנויות כשהוא מגלה התעניינות רבה גם בהיסטוריה של האמנות. בשנת 1977 סיים לימודים גבוהים בפקולטה לציור של המכון המוסקבאי לחינוך על-שם לנין, והוסמך כמורה לשרטוט ולציור. הוא החל לעבוד כמורה לציור בבית-ספר בעיר קיזליאר ואחר-כך במוסקבה.

בשנת 1980 מרדכי הצטרף לסניף מוסקבה של אגודת הציירים של ברית-המועצות, והחל להשתתף בתערוכות של אמנים צעירים. כעבור כשנה אייר כמה ספרים, בהם ספרי שלום עליכם. אחר-כך בילה שנתיים באודסה ובהרי הקרפטים וצייר סדרת ציורים המוקדשים לבוכרה ולאודסה. בשנים 1985 - 1988 השתתף בתערוכות של מרכזים יהודיים במוסקבה, עם סדרת ציורים בנושאים תנ"כיים.

בשנת 1985 מרדכי נישא לאילנה לבית פורדמן. הוא התקרב מאוד לציונות וליהדות ובחודש נובמבר 1988 עלו לארץ עם שני בניהם. המשפחה התיישבה בישוב אלון שבות, אחר-כך עברו לתקוע שמדרום לבית-לחם. בארץ נולדו עוד שני בנים.

אחרי עלייתו לארץ החל מרדכי ללמוד בישיבה באלון שבות. במקביל הציג מציוריו בתערוכות של אמנים ישראלים, הכין סדרת עבודות גרפיות ושמה "ירושלים שלי", סדרת עבודות המוקדשות לקרבנות השואה ועוד.

עם הזמן מרדכי ניסה את כוחו בזרמים שונים של אמנות פלסטית - עשה ויטראז'ים, עיצב תכשיטים, הכין תפאורה להצגה ועוד - אך הקרוב ביותר היה לו הרישום בעפרון. הוא צייר בעיקר דיוקנאות ונופים. מרדכי הציג בתערוכות גם בארצות-הברית, ואף ביפן התפרסם בזכות ציוריו.

בנוסף ללימודיו ולעבודתו בציור, מרדכי ניצל את אהבתו להיסטוריה של ארץ ישראל ואת שליטתו בשפות (בנוסף לרוסית ועברית דיבר אנגלית וצרפתית) ועבד בארץ כמדריך בסמינרים ובטיולים לעולים חדשים.

בשנת 1990 החל מרדכי לעבוד כעורך אמנותי באנציקלופדיה יהודית שנכתבה בירושלים בשפה הרוסית. בשנת 1992 נסע לשליחות בארצות-הברית מטעם הסוכנות היהודית, ובתום השליחות שב לעבודתו בארץ.

מרדכי, שבנוסף לציור עסק בכתיבה, ביטא במלים קצרות את שאיפותיו היצירתיות: "להלחין חזיון / או לחזות בלחן / לשמוע רעיון / שהועלה על כתב...".

ביום חמישי כ' בתמוז תשנ"ג (08.07.1993), בעשר וחצי בלילה, נסע מרדכי לביתו ברכבו הפרטי. ליד הכפר הערבי תקוע ירו בו מחבלים למוות.

בן 38 היה במותו. הניח אישה וארבעה בנים: דוד, יעקב, אבשלום ובצלאל, אחות והורים.

קרן שהוקמה לזכר הצייר מרדכי ליפקין הוציאה לאור בשנת 1999 אלבום מתמונותיו. בתקוע נקרא רחוב על שמו - תכלת מרדכי.