אמציה אנדרי ניסנביץ' ז''ל

קורות חיים

אמציה אנדרי, בן מרינה שרה ומיכאל, נולד בברית המועצות ביום י"ג בתשרי תשמ"א (23.09.1980). אח לדוד דמיטרי, טליה, פנחס ניקולאי ובנימין, ובן להורים ששניהם חוקרי מדע. גדל במוסקבה עד כיתה ה', ובדצמבר 1991 עלתה המשפחה לישראל.

לאחר עלייתם התיישבה המשפחה באלון מורה שבשומרון, ואמציה למד בבית הספר במקום עד כיתה ח'. הוא למד עברית מהר מאוד, והשתלב בכיתה ובחברה בקלות. המשיך ללימודי תיכון בישיבה המדעית "מדרשת הגליל" במגדל העמק, שם סיים כיתה י"ב. עם חבריו מהישיבה שמר על קשרים טובים עד סוף חייו הקצרים. בתקופת לימודיו בישיבה עברה המשפחה ליישוב נופים.

בתום התיכון אמציה התגייס לצה"ל, ושירת שירות קרבי מלא ביחידת "שמשון". כל שירותו עבר עליו בשטחי עזה, חברון ובית לחם, הוא נקלע למצבים קשים מאוד, איבד חברים קרובים אך סיים את שירותו ללא פגע.

בעקבות שירותו, הפך אמציה את אהבתו לצבא לתחביבו: הוא ידע הכול על טכניקה צבאית ומיני נשק, וניתן לומר שהייתה לו בראש "אנציקלופדיה צבאית" שלמה.

לאחר שחרורו מצה"ל למד אמציה במכינה ושיפר את ציוני הבגרות שלו. הוא עבר מבחן פסיכומטרי בציון 734 והתקבל ללימודי תואר ראשון במגמה למחשבים ומתימטיקה ב"מכללת יהודה ושומרון" באריאל. מחשבים היו אהבתו הגדולה, והוא תכנן להמשיך ללמוד בתחום זה לתואר שני ושלישי.

אמציה היה תמיד מלא שמחה, חיים ואנרגיה. אהב את החיים בארץ, הירבה לטייל בה ומעולם לא הזמין דרכון, כי לא רצה לצאת לחו"ל. מגיל צעיר הוא התעניין מאוד בהיסטוריה ובמדע בדיוני, אהב לקרוא ספרים וקרא באופן שוטף בשלוש שפות – עברית, רוסית ואנגלית.

ביום שלישי 12.08.2003 פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שנשא בתיקו בתחנת האוטובוס בצומת אריאל שבשומרון. ארז הרשקוביץ שעמד בתחנה נרצח במקום, ואמציה שעמד לידו נפצע קשה ממאות כדורים שהיו במטען. אמציה נפגע גם מגל ההדף, וכמעט שלא היה איבר פנימי בגופו שלא נפגע. עם זאת שמר על הכרתו, והיפנה את הרופא לטפל בנפגע אחר.

אחרי טיפול ראשוני אמציה הועבר לבית חולים. הוא עבר ארבעה ניתוחים וטיפולים רבים ביחידה לטיפול נמרץ, אך נפטר לאחר שישה-עשר יום, בל' באב תשס"ג (28.08.2003).

אמציה מת כחודש לפני יום הולדתו ה-23. הותיר הורים, אחות ושלושה אחים. הובא למנוחות בבית העלמין ביישוב ברקן בשומרון.