חיה אסתר סלומון ז''ל

קורות חיים

חיה אסתר, בת ניצה טובה ויוסף צבי סלומון, נולדה בישראל ביום כ"ז באלול תש"ל (28.09.1970). בת בכורה להוריה, אחריה נולדו אורית, רחלי, אלעד וניסן שמואל.

חיה נולדה בבאר שבע ושם עברו עליה שנות חייה הראשונות. משם עברה המשפחה ליישוב חלמיש-נווה צוף, והיא למדה בבית ספר יסודי ביישוב. בתום לימודי היסוד המשיכה ללימודים תיכוניים באולפנת בני עקיבא "צפירה" במושב צפריה.

חיה המשיכה ללימודים במכללת "תלפיות" בתל אביב, מכללה להכשרת מורות וגננות ברוח החינוך הממלכתי-דתי. היא סיימה בהצלחה לימודי תואר ראשון בחינוך והוסמכה להוראה.

מתום לימודיה עבדה כמורה לכיתות א'-ב'. במשך 26 שנים עבדה כמורה, רובן בבית הספר הממלכתי-דתי לבנות "נעם המאירי" בלוד. חיה חינכה בנות בתחילת דרכן בחיים, הייתה להן כאם ודאגה לכל מה שהן צריכות. "היה לה ארון בכיתה עם כל מה שצריך", סיפרה אחותה, "ידעו תמיד ממי לבקש עזרה כשצריך או כשחסר משהו".

חיה נהגה לצרף לתעודות שחילקה לתלמידות מכתב אישי מחורז, וכך כתבה להן: "בחלוקת התעודות כשהמחצית נגמרת, אני תמיד נזכרת בתעודה אחרת, כמעט כמו בבית ספר... נותן אותה אבינו שבמרום השוכן בכל מקום, אך במקום מקצועות ותוצאות מבחנים, הוא מחלק תוצאות למקצועות הבאים: ידידות, סבלנות, הבנה, אהבה, טוב לב, אחריות, הכרת הטוב וענווה.

והיא חשובה אותה התעודה, אפילו יותר מכל תעודה אחרת, ולא רק פעם בשנה או פעמיים, אלא בכל דקה שעוברת, כי הרבה פעמים במרוצת החיים, שוכחים אנו ושוב שוכחים, שלהיות אדם עם מידות טובות, זהו המבחן האמיתי בחיים!"

בנוסף להיותה מורה חיה שימשה בבית הספר רכזת טיולים ורכזת זהירות בדרכים. את כל תפקידיה היא ביצעה בנועם ובנחת ובלטה כדמות יציבה בין אנשי בית הספר, שעבר לאורך השנים טלטלות רבות. סמוך להירצחה היא זכתה בתעודת "המורה המצטיינת של לוד".

חיה אהבה מאוד את כל משפחתה המורחבת. "היא אהבה את אחייניה אהבת אם", תיארה אחותה, "עקבה אחרי התפתחותם בהתרגשות גדולה, עם כל אחד מהם היה לה קשר מיוחד והם החזירו לה אהבה רבה".

בליל שבת אור לכ"ח בתמוז תשע"ז (21.07.2017) התכנסו בני משפחת סלומון בבית ההורים בנווה צוף לשמחת "שלום זכר" לנכד החדש שנולד, בן בכור לבן שמואל ולרעייתו חן. מחבל פלסטיני שחדר ליישוב שמע את קולות השמחה, נכנס לבית המשפחה והחל לדקור בסכין את הנוכחים. תחילה דקר את הבת חיה ואחר כך את ההורים טובה ויוסי. הבן אלעד התנפל על המחבל ונאבק בו בכל כוחו, אך הוא נדקר על ידו ואפסו כוחותיו.

בעת שאלעד נאבק במחבל הצליחה רעייתו מיכל להסתתר בקומה השנייה עם חמשת ילדיהם. באותה עת, אחרי שנדקרה הצליחה חיה בכוחותיה האחרונים לצאת מהבית ולצעוק לשכנים, בעקבות כך הגיע חייל מבית שכן, ירה במחבל ועצר אותו.

בפיגוע נרצחו חיה סלומון, אביה יוסי ואחיה אלעד. טובה, אמה של חיה, נפצעה קשה.

חיה הייתה בת 46 בהירצחה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין במודיעין, לצד אביה ואחיה שנרצחו אתה. הותירה אחריה אם, אח ושתי אחיות.

כחודשיים אחרי הרצח נחנך בלוד רחוב על שמה - משעול חיה סלומון, סמוך לבית הספר בו היא לימדה. על שלט הרחוב מובאים פרטי שלושת הנרצחים בפיגוע.