לידיה זילברשטיין לוי ז''ל

קורות חיים

לידיה, בת אליס ושלמה לוי, נולדה במרוקו בכ"ט בחשוון תש"ז (23.11.1946). אחות לדוד, אסתר, אברהם, רפי, אורנה ושולה. גדלה בקזבלנקה, שם סיימה את לימודיה התיכוניים.

בשנת 1965 עלתה לידיה לישראל עם משפחתה. הם התיישבו בחיפה, ולידיה החלה בלימודי עברית באולפן. מיד בתום לימודיה החלה לעבוד כפקידה במשרד החקלאות.

ביום 10.03.1969 נישאה לידיה לגדעון זילברשטיין. בחודש דצמבר 1970 נולד הבן רן, בפברואר 1975 נולדה הבת אורית ובאוקטובר 1982 הבת טל.

בית המשפחה הראשון היה ברחוב בר גיורא בחיפה. בשנת 1975 עברו לקריית מוצקין, וב- 1980 עברו לדירה מרווחת בקריית חיים. בשנת 1995 עברה המשפחה לבית דו-משפחתי בשכונת דניה בחיפה, בית אותו הם עצמם תכננו ובנו במשך כארבע שנים.

לידיה אהבה את משפחתה אהבת נפש. את כל חייה הקדישה למענם, והשתדלה להעניק להם את כל החום, האהבה והדאגה שניתן לתת. אישה מפנקת ואימא למופת הייתה, שתמיד נתנה לילדיה את הטוב ביותר.

לידיה ידעה לתת לילדיה את כל מה שחסר להם, תמיד התעניינה, דאגה, שמרה עליהם מכל משמר, הייתה שם בשבילם בכל זמן ובכל רגע עם חיוכה האימהי, חיוך שייזכר לעד.

עם לידת הבן הבכור הפסיקה לידיה לעבוד מחוץ לבית לכמה שנים. בשנת 1978, לאחר שלמדה את מקצוע הנהלת החשבונות, היא פתחה עם שותפה משרד להנהלת חשבונות בשם "ל.י.ר.ז." בקריית ביאליק. לאחר שנים אחדות השותפה עזבה, ומאז לידיה ניהלה את המשרד בעצמה. אחרי כעשר שנות פעילות בקריית ביאליק היא העבירה את המשרד לרחוב הנמל בחיפה, שם ניהלה אותו עד יום מותה.

לידיה הייתה אישה חמה, בעלת מזג טוב, חברותית, אשת משפחה למופת ואהובה על כל מכריה. תמיד, גם בלחץ העבודה במשרד, היו לה זמן וסבלנות להקשיב לכל אחד, לשמוע את בעיותיו וצרותיו ולנסות לעזור ככל שיכלה, בעצה, במעשה ובמילה טובה. כולם הרגישו את האהבה שלידיה נתנה להם, ועטפו אותה באהבתם.

ביום 29.01.2002 הייתה לידיה לסבתא, כשהבת אורית ילדה את שני. לידיה אהבה את שני כמו את ילדיה, תמיד דאגה שיהיה לה הכול, אהבה לפנק אותה ולשמור עליה בכל עת. את נכדה השני, דניאל, לא זכתה לידיה לראות. הוא נולד שלושה חודשים לאחר מותה.

לידיה אהבה את החיים, אהבה ליהנות ולטייל בכל רחבי תבל. היא הספיקה לבקר בארצות רבות, לראות מקומות חדשים ולהפליג בין מדינות. היא תכננה לבלות את חג הסוכות תשס"ד בנופש בטורקיה עם כל המשפחה, אך מרצחת שפלה גדעה זאת.

בשבת בצהריים, 04.10.2003, פוצצה מחבלת-מתאבדת את חומר הנפץ שבתיקה במרכז מסעדת "מקסים" שבכניסה הדרומית לחיפה, בשדרות ההגנה סמוך לים. 19 אנשים נרצחו במקום ועשרות נפצעו, שניים מהפצועים מתו בימים הבאים.

לידיה, בעלה, בנה וכלתה נפצעו בפיגוע. לידיה נפצעה באורח אנוש והועברה לבית החולים "רמב"ם", אך שם, לאחר שנאבקה על חייה במשך חמישה ימים, נפטרה ביום י"ג בתשרי תשס"ד (09.10.2003).

בת 56 במותה. לידיה הותירה בעל, שלושה ילדים, שני נכדים ושישה אחים ואחיות. הובאה למנוחות בבית העלמין בחיפה. בני המשפחה תרמו את איבריה של לידיה להשתלה, לטובת חולים הנזקקים לכך להצלת חייהם.

משפחתה, חבריה וכל אוהביה של לידיה חשים כל יום בהיעדרה, שיצר אצלם חלל ריק. כל אוהביה מתגעגעים אליה, אך איש לא יכול למלא את החלל שהותירה.