ציקי צבי בהט ז''ל

קורות חיים

ציקי, בן עדנה ודני, נולד בחיפה בי"א בתמוז תשכ"ח (06.07.1968), אח ללימור. הוא נקרא צבי על שם סבו, אך בעודו תינוק קראו לו כולם ציקי – והכינוי היה לשמו המוכר.

ציקי היה ילד יפה תואר, זהוב תלתלים וכחול מבט, שובב עם לב זהב שכל מכריו אהבוהו. מגיל צעיר אהב מאוד ספורט, בעיקר כדורגל, ועסק במגוון ענפי ספורט נוספים כל חייו: טניס, כדורעף, כדורסל. ספורט וחברים – אלה היו אהבותיו. כשהיה בכיתה ד' הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ואהב מאוד את הפעילויות בתנועה, בנוסף לעיסוקו המתמיד בספורט.

על אף כל פעילויותיו לא הזניח ציקי את לימודיו. לאחר לימודי יסוד בבית ספר "הבונים" המשיך לתיכון "כי"ח" בחיפה, בו סיים בהצלחה את לימודיו במגמת הספורט. במסגרת הלימודים הוא השתתף בתחרויות ספורט ארציות רבות.

ציקי אהב מאוד את הטבע. כשהיה בן עשר שנים עברה המשפחה לקיבוץ אילות הסמוך לאילת, וציקי, שלמד גיאולוגיה ביטבתה, למד לאהוב את ההרים, המדרונות, הגאיות וכמובן את הים. גם לאחר שהמשפחה חזרה לחיפה, להתגורר באזור טובל בירוק, אהב ציקי לחזור שוב ושוב לאילת וסביבתה, ובייחוד לסיני.

ציקי התגייס לצבא במסגרת הנח"ל, ויצא לקורס טיס. כשנשר מהקורס הצטרף לחבריו מגרעין הנח"ל שבדיוק סיימו טירונות, ועשה אתם מסע כומתה. בהמשך יצא לקורס מפקדי כיתה ולקורס סמלים, היה למפקד ואת שירותו הסדיר סיים כרס"פ (רב סמל פלוגתי).

לאחר שחרורו מצה"ל עבד ציקי בחברת "סילימור" שהייתה בבעלות אביו, חברה בה עבד כפועל גם בהיותו תלמיד תיכון. הוא חסך כסף, ואחרי כחצי שנה יצא לטיול גדול בדרום אמריקה. שנה תמימה טייל, וחזר מלא חוויות. עם שובו הצטרף ציקי לעסק עם אביו, ולאחר הצטרפות האחות לימור העסק היה למפעל משפחתי.

במקביל לעבודה מלאה בעסק, החל ציקי בלימודיו האקדמיים במסלול מינהל עסקים ב"מכללה למינהל". בסיום לימודיו היה למנהל הפיננסי בעסק, ועם הזמן ריכז יותר ויותר סמכויות, למד את השטח הטכני והיה למנהל הכללי של המפעל.

בשנת 1992, עם תחילת עבודתו השוטפת בעסק המשפחתי, הכיר ציקי את טובה. ביום 04.09.1994 נישאו השניים, והקימו את ביתם בחיפה. בדצמבר 1997 נולדה הבת ענבר, ובמאי 2000 נולד הבן הדר, שניהם ילדים מקסימים, יפים וחכמים, ולשניהם עיני הים של ציקי. ציקי היה איש משפחה למופת, בעל ואב אוהב ושותף מלא בגידול הילדים, על אף הזמן הרב שהשקיע בניהול העסק.

ציקי מעולם לא עשה הנחות לעצמו, תמיד שאף לשלמות וכך נהג בכל תחומי חייו. הוא קשר קשרים עסקיים רבים בארץ ובחו"ל, שהפכו לקשרי חברות ממש, ויחד עם זאת שילב בין הבית לעבודה בצורה מושלמת, הקפיד להיות שותף מלא בגידול ילדיו ולחוות את כל חוויות הילדות שלהם יחד איתם. בחייו העמוסים תמיד הקפיד להמשיך לעסוק בספורט, כן שירת כחייל מילואים קרבי עד יום מותו.

הים של חיפה היה חלק בלתי נפרד מהווי חיי המשפחה. בכל שבת הם נהגו לרדת לים, ולסיים את הבילוי בארוחת צהריים במסעדת "מקסים" בשדרות ההגנה. כך במשך שנים.

בצהרי יום שבת ח' בתשרי תשס"ד (04.10.2003), סמוך לשעה 14:00, משסיימה משפחת בהט את הארוחה במסעדת "מקסים", קם ציקי לשלם בקופה. באותו רגע פוצצה מחבלת-מתאבדת שישבה במסעדה את חומר הנפץ שנשאה על גופה. עשרות אנשים נפגעו, 21 נרצחו בפיגוע ובהם ציקי.

בנו של ציקי, הדר, נפצע אנושות מרסיס שחדר לראשו וגרם נזק מוחי נרחב. בנס ניצלו חייו, ואחרי שלושה חודשי אישפוז בבית החולים "רמב"ם" בחיפה הוא הועבר לשיקום ארוך ב"בית לוינשטיין".

ציקי אהב את הים ונרצח ליד הים. בן 35 במותו. הוא הותיר אישה, בת ובן, הורים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ אפק, קרוב לטבע שכל כך אהב.

בני משפחתו הנרחבת של ציקי, שהיו תמיד כל כך קרובים ומחוברים, איבדו ברגע אחד ארור את היקר להם. ברגע אחד חרב עולמם. "הגעגועים שורפים והכאב בלתי נסבל", הם כותבים, "ציקי אהובנו, אתה בליבנו לעד".