גבריאל חוטר ז''ל

קורות חיים

גבריאל, בן אסתר (איליין) וחיים, נולד בכפר אדומים, מצפון-מזרח לירושלים, בכ"ז בניסן תשמ"ה (18.04.1985). אחיהם של בן-ישי, ספי, מיכל, אורית ואביחי.

גבריאל גדל בכפר אדומים, התיישבות קהילתית בה חיים יהודים דתיים ולא דתיים אשר לומדים באותם בתי ספר, ומנהלים חיים משותפים. מיומו הראשון כונה "ילד מושלם", שכן תמיד הקשיב לזולתו, הפעיל שיקול דעת לפני שפעל, והסתדר היטב עם כל אחד.

גבריאל למד בבית הספר היסודי בכפר אדומים. מגיל צעיר מאוד הוא נחשב לבוגר מכפי גילו, סקרן ופיקח שלא ידע שובע בלימודיו. מעבר ללימודים הסדירים גבריאל למד בשיעורי מדע שלאחר שעות הלימודים. הכול עניין אותו. מוריו נהגו לומר להוריו כי הם חלמו שיהיה להם בן כמו גבריאל. הוא היה התלמיד האידיאלי – תאב ללמוד, מכבד את זולתו ומוכן תמיד להושיט יד לעזרה.

בנוסף ללימודיו בבית הספר, החל גבריאל ליטול שיעורים אצל הרב ראובן גרודנר והיה משתתף בשיעורי היהדות למבוגרים. מגיל צעיר הוא נהג לקרוא מדי לילה את סיפורי התנ"ך עם אביו. הם קראו בתנ"ך באופן שיטתי ודנו יחד בסיפורים. גבריאל למד לקרוא בספר על פי המסורת התימנית.

גבריאל גדל במשפחה חמה ואוהבת, שהרבתה לטייל ברחבי הארץ ולכייף. כשהיה בן שמונה שנים הוא הצטרף לאביו, לאחיו ולבת דודתו רותם לטיול באירופה. יחד שטה המשפחה באניה מישראל ליוון, ומשם – לאיטליה, והלאה, דרך יבשת אירופה עד לאנגליה. גבריאל, שאהב אמנות, הכין רשימה, למורת רוחם של אחיו, של כל יצירות האמנות המפורסמות שביקש לראות בטיול זה: מיכלאנג'לו באיטליה, רמברנדט וואן גוך בהולנד, מונה וליאונרדו דה וינצ'י בצרפת.

מוזיקה היא מילת מפתח בבית משפחת חוטר. לגבריאל היה קול נפלא. הוא כיכב באופרה לילדים כשהיה קטן, והופיע עם אחיו ב"שלישיית חוטר". ככל שהתבגר, היה יכול להפיק צלילים ולחקות כלי נגינה רבים בפיו: כלי הקשה, כלי נשיפה וכדומה. הוא גם עיבד זמירות של שבת ללחנים האהובים על בני המשפחה.

גבריאל, שאהב ליצור, נהיה עם הזמן למומחה ביצירה בפלסטלינה: "הוא יכל להכין דגמים של כמעט כל דבר. כל דגם היה הומוריסטי ולבבי", מספרים בני משפחתו. עם אחיו ספי נהג להפיק סרטים: גבריאל הכין דמויות בפלסטלינה, וספי היה מצלם. אחד הסרטים היה על יום העצמאות של מדינת ישראל. המשפחה מספרת: "בן גוריון נראה ממש כמו שצריך היה להיראות, כולל השיער!" גבריאל ואחיו ספי היו לצוות שסיפק בידור של ממש למשפחה. "בקיץ אחד הפכו את הבית לפארק של דיסני!" מספרים ההורים. בכלל הירבה ביצירת איורים וקריקטורות, ובגיל 11 הכין עם חבר יצירה מלאה בפלסטלינה על יציאת מצרים.

גבריאל פיתח את כישוריו והתקדם במהירות, אך מעולם לא זנח את הלימודים הסדירים. פעם, כשנשאל על ידי בני משפחתו אם השיעורים היו משעממים לו, השיב גבריאל: " תמיד יש משהו ללמוד, אם לא מהחומר אז מהצורה שבה המורה מציגה את החומר, או מהאופן שבו היא מתמודדת עם בעיות משמעת. ואם זה לא מעניין, אני מנסה לחשוב איך המורה יכלה לעשות שהשיעור יהיה יותר מלהיב." כזה היה: מעולם לא התנשא מעל אחרים, להיפך, גבריאל תמיד גרם לסובבים אותו לחוש טוב יותר כלפי עצמם.

גבריאל הצטרף כחניך לתנועת הצופים הדתיים. כהרגלו שש לעזור, היה תמיד הראשון שסחב ג'ריקנים או כיוצא בזה. גבריאל גם לימד ילדים רבים בעצמו: עולים חדשים, ובכלל – כל אחד שנזקק לתגבור בלימודים. תמיד היו תלמידים שחיכו לו בפתח בית הוריו, וזאת כשהוא עצמו היה רק בן 12.

גבריאל סיים את לימודי המשנה בהגיעו לגיל מצוות. הוא קרא פרשה כפולה, ארוכה במיוחד, וללא בעיות החליף בקריאתו בין ההטעמה התימנית, האשכנזית והספרדית-ירושלמית, בהתאם לעדתו של האדם שהוזמן לעלות לתורה. מסיבת בר המצווה שלו במוצאי שבת הייתה מעין "ירידה" על תכנית חידון התנ"ך, וגבריאל ואחיו התחפשו לחיילים ו"ירדו" על להקת הרבנות הצבאית.

גבריאל דילג על כיתה ח', ועבר ללמוד בישיבה התיכונית במעלה אדומים. בדיוק לפני שהחל את לימודיו בתיכון נולד אחיו אביחי. גבריאל לקח ברצינות את אחריותו כאח בוגר, ובילה שעות רבות עם אחיו החדש.

לאחר שנה אחת בתיכון, עברה משפחת חוטר לגור באלוני הבשן שברמת הגולן. גבריאל החליט שלא לשנות את מקום לימודיו ובחר להתגורר מעתה בפנימייה הצמודה לישיבה. במקביל ללימודים בתיכון החל גבריאל ללמוד לתואר אקדמי באוניברסיטה הפתוחה. בכל סימסטר הצליח למצוא פנאי וללמוד קורס או שניים. בתחילה נרשם למספר קורסים בגיאולוגיה והשתתף בטיולים חיוניים בחלקים שונים בארץ. הוא נהנה להיות הצעיר בן ה– 14 בין כל המבוגרים שסביבו. מאוחר יותר, גבריאל נרשם לקורסים בביולוגיה, במתמטיקה ובפיזיקה, וכן למד קורס אחד בכלכלה, על מנת להבין את דרך פעולתה. בגיל 17 כבר סיים שני-שליש מהדרישות לתואר בוגר במדעים, ותכנן לסיים את התואר לפני גיוסו לצה"ל.

גבריאל נהג להציב לעצמו יעדים ולבחון את מידת עמידתו בהם. הוא רשם לעצמו את היעדים שרצה להשיג בלימודי תנ"ך, תלמוד, אוניברסיטה, בתפילה ובפיתוח כושרו הגופני, וניהל מחשבון נפש - יומן בו בחן את ביצועיו בהתאם ליעדים, בו רשם את הצלחותיו אבל גם את הדברים שעליו לשפר. "הוא היה אדם אנטי-חומרי בעולם חומרי", מספרים קרוביו "רכוש וכסף לא היו דרושים לו. הדבר החשוב היה לעבוד את ה' ולהיות אדם טוב יותר. זו המטרה אליה חתר להגיע". גבריאל שאף להגיע, בסופו של דבר, למדרגת הנבואה.

משסיים בהצלחה את התיכון, גבריאל בחר להמשיך את דרכו בישיבת ההסדר בעתניאל, בה למד אחיו ספי. כאן הקדיש את כל כולו ללימוד יהדות, אך באותו זמן גם מצא פנאי לסייע לחברים להבין את השיעורים, לתת תמיכה ולהיות חבר אמיתי לכל הסובבים אותו. אפילו מסאז'ים ידע לעשות, למי שנתפס שריר או כדומה, וגם בכך הצטיין.

ביום שישי כ"ב בטבת תשס"ג גבריאל הכין את עצמו לשבת על ידי טבילה במקווה. חבריו לישיבה בעתניאל זוכרים כי התפלל ביום זה בדביקות כה עצומה, עד כי הם, שרצו לבקש את עזרתו, חשו שאינם מסוגלים להפריע לו. למרות זאת, בסוף התפילה שאל אותו אחד החברים אם הוא יהיה מוכן להחליפו בתורנות המטבח, וכמובן שגבריאל השיב מייד בחיוב.

בזמן התורנות, בארוחת ערב שבת כ"ג בטבת תשס"ג (27.12.2002), גבריאל הלך למטבח ליטול מנות להגשה. שני מחבלים, שחדרו לשטח הישיבה לבושים כחיילים, נכנסו למטבח וירו באנשים שהיו במקום. ארבעה מתלמידי הישיבה נרצחו, בהם גבריאל. הוא נורה שמונה פעמים בחזהו, ומת מייד.

גבריאל היה בן 17 במותו. הותיר הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר אדומים.

המשפחה הקימה אתר אינטרנט לזכר גבריאל, בכתובת www.gavriel.org, ובו תמונות וסיפורים מתחנות חייו הקצרים, דברי זכרון והספדים.

באתר גם מפורטת הפעילות של "מדרשת גבריאל", מרכז להעמקת עבודת המידות שהוקם להנצחת דרכו של גבריאל. המדרשה מקיימת ברחבי הארץ סמינרים בסופי שבוע, כאשר יום שישי מוקדש לטיול חווייתי, ובשבת מתקיימת פעילות שמשלבת התעלות רוחנית והתעוררות לעיסוק במידות.