לאה ליאת ליאת'וש יגן ז''ל

קורות חיים

ליאת, בת שרה ואריה, נולדה בישראל בכ"ג בשבט תשל"ט (20.02.1979). אחותם של יעקב, יהודה, יהודית ויוני. היא גדלה והתחנכה בירושלים, למדה בבית הספר "ארו"ה" שבשכונת גילה ובתיכון המקצועי "אמי"ת" שבשכונת קריית מנחם, במגמת מינהל עסקים.

בתום לימודי התיכון ליאת התנדבה לשירות לאומי, ועבדה כמזכירה בלשכת ראש אגף כוח אדם במשטרה, במטה הארצי בירושלים. היא המשיכה בעבודה במשטרה כשנתיים נוספות, ככתבנית במטה הארצי, ובשנת 2002 החלה לעבוד כמזכירה במשרד עורכי דין בירושלים.

ליאת הייתה יפת תואר, מלאה בשמחת החיים, חייכנית תמידית, כזו המוצאת את הטוב בכל דבר. היא הייתה חרוצה ושקדנית, קרובה למשפחתה, "טיפוס ביתי" חמה ואוהבת, שהייתה נכונה תמיד לעזור לסובביה, לתרום במה שיכלה ולשמח את מי שיכלה. התחביב העיקרי שלה היה צילום אירועים משפחתיים, כגון ימי הולדת וחתונות.

ליאת הייתה מאוד קרובה לדת. היא אהבה לקרוא תהילים (אף במותה נמצאה כשספר תהילים בידה), אהבה לתרום ונהגה לעשות מצוות רבות בסתר. את קרוביה הייתה מלמדת תפילות ומזמורים, ותמיד הייתה במרכז אירועי החגים השונים, דואגת שכולם ישירו, ישמחו ויתפללו את התפילות השונות.

בבוקר יום שלישי, ח' בתמוז תשס"ב (18.06.2002), יצאה ליאת למקום עבודתה מלווה באחיה הקטן יוני, בן הזקונים במשפחה, שהיה בדרכו לבית הספר. השניים עלו על אוטובוס "אגד" קו 32א, העושה את דרכו משכונת גילה למרכז ירושלים. דקות ספורות אחרי כן, בצומת פת, פוצץ את עצמו מחבל מתאבד פלסטינאי שהיה בין הנוסעים. 19 בני אדם נרצחו בפיגוע, בהם גם ליאת. היא נפגעה אנושות בפיצוץ, ומתה מפצעיה כעבור זמן קצר בבית החולים.

יוני, אחיה של ליאת, נפצע באורח קל, והיה מבין כשמונים איש שנפצעו באירוע זה.

ליאת הייתה בת 23 במותה. הותירה הורים, אחים ואחות. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.

כתבה אחותה של ליאת, יהודית: "היית אדם נפלא ומיוחד, שלפי הפנים שלך והחיוך המיוחד היה אפשר לדעת אם טוב או רע לך. כל הזמן אוהבת לעזור, לתת, לתמוך ולהקשיב, אך אף פעם לא דרשת בחזרה... אני מבקשת ממך, מלאך, שתעזרי לי ולכל המשפחה להתמודד עם האובדן הקשה הזה. שתפרשי כנף גדולה כי את באמת מלאך, ותשמרי על כולם, ושה' יגמול לך כמו שאת גמלת עם כל המצוות שעשית: גמילות החסדים, עזרה לזולת עם אהבת ה' יתברך, עם שמירת השבת כהלכתה, עם לדרבן אנשים ולהחזירם בתשובה, עם לעזור לאנשים להתמודד עם שינויים כל כך גדולים".

מדברי גיסתה של ליאת, יפית: "לעולם לא אשכח את שיחות הנפש שהיינו מקיימות, את היציאות, הבילויים והצחוקים, ולעולם לא אשכח את השבתות והחגים שליווינו יחד, ואת האהבה החזקה שהכנסת לי לשבת, לתפילות ולתהילים... אני מקווה שאעשה את הדברים שנדרשתי לעילוי נשמתך, ותברכי אותי מלמעלה שאצליח. לעולם לא אשכח אותך כי את נמצאת בתוך ליבי חזק ועמוק. מקווה שתישאי תפילה עלינו ועל כל עם ישראל, לשלום, לאהבה ולאחווה".