קורות חיים
זילפה, בת יפה ודוד חורסנדי, נולדה בפרס בכ"ו באדר ב' תרצ"ה (01.04.1935). גדלה במשהד שבפרס, ושנים אחדות לאחר הקמת מדינת ישראל עלתה לארץ.
משבגרה, זילפה נישאה למשה משיח קאשי. בני הזוג התגוררו בגבעתיים, ונולדו בנותיהם איריס, ענת, אילת וענבל. זילפה עבדה במשביר לצרכן עד לפרישתה.
ביום שלישי, ז' באב תשס"ב (16.07.2002), חזרו אילת שילון ושלושת ילדיה משהות בבית הסבא והסבתא בגבעתיים. הם נסעו באוטובוס דן בקו 189 מבני ברק לעמנואל, ונלוותה אליהם הסבתא זילפה קאשי. גל, אבי המשפחה, היה איתם בגבעתיים בתחילת החופשה ושב לעמנואל יומיים לפני כן. בשעה 15:00 בצהריים, כמאתיים מטרים לפני היישוב, הותקף האוטובוס ע"י חוליית מחבלים פלסטינאית שחבריה התחפשו כחיילי צה"ל. ההתקפה החלה בהתפוצצות מטען צד כבד, שניטרל את האוטובוס לחלוטין, ואחר כך – ביריות ובהשלכת רימונים אל תוך האוטובוס שעצר ולכלי רכב לידו. תשעה בני אדם נרצחו בפיגוע, וכעשרים נפצעו.
בירי המחבלים על האוטובוס נרצחו זילפה קאשי ונכדתה שרה תפארת, ונפצעו האם אילת שילון, בתה גליה אסתר ובנה אור חיים. תוך כדי ההתקפה התקשרה אילת לבעלה והודיעה לו על כך. גל וחבר מהיישוב מיהרו ברכב אל האוטובוס. בהגיעם הם נתקלו במחבל, שלבש מדי צה"ל ולכן טעו בזיהויו ופנו אליו בבקשת עזרה. המחבל ירה בגל למוות.
זילפה הייתה בת 67 במותה. הותירה בעל, ארבע בנות ונכדים. הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון בתל אביב, לצד חתנה ונכדתה.